הוא שחרר את ידיי והלך אחורנית בצעדים קטנים.
פחדתי להרים את ראשי, פחדתי לראות את מבטו.
הרמתי את ראשי לאט לאט והסתכלתי עליו. מבטו היה מפוחד ושונה. מבט שלא ראיתי על פניו של אנדרס מעולם.
"אנדרס" אמרתי בשקט. הוא לא הרים מבטו. הוא היה שקוע בעולם אחר. מבלי להיות במוחו, ראיתי שרצים לו אלפי סרטים בראש. הוא סגר את פיו שנפתח במקצת לאחר ההלם ובלע את רוקו.
התקרבתי לאט לאט על מנת שלא ארתיע אותו.
"אנדרס" אמרתי את שמו שנית בשקט. הוא הרים מבטו והסתכל עליי. היה ניכר שעוד שנייה הוא יזיל דמעה אבל מאז ומעולם הוא היה גבר מאופק.
הוא הסתכל עליי בחוסר אונים מוחלט. הרגשתי כאילו אני לבד לרגע. הצלחתי להבין אותו. זה לא קל שביום בהיר וצח נופלת עלייך מישהי שמודיעה לך שיש לכם ילד ביחד. למרות שהרגיש לי שהוא ידע, הרי הוא חשד מלכתחילה. אחרת, לא היה בא עד לכאן בשביל לשאול אותי את זה.
הוא היה נראה כמו ילד מפוחד.התנפלתי עליו בחיבוק שהיה חד צדדי. לא יכולתי לראות אותו ככה במיוחד כי לא ראיתי אותו כך מעולם. "אני מצטערת" לחשתי וכמעט בכיתי בשבילו.
הוא התנתק מהחיבוק שלי בעדינות, מנסה לא לפגוע בי. הוא הסתכל עליי וחקר את פניי מעט.
טיפות גשם חלשות החלו לטפטף ולהרטיב מעט את האדמה שכבר הייתה לחה מהגשם האחרון.
הגשם לאט לאט התחזק וכך גם מבטו של אנדרס. לא רציתי לפצות את פי, כי הוא דיבר בלי מילים.
לא רציתי להכביד עליו.
הוא פשוט המשיך על פניי והלך.
"אם תלך זה לא יעביר את זה" אמרתי בשקט ושמעתי את ההליכה שלו פוסקת.
שיערי התחיל להירטב והקור חדר לעורי.
הסתובבתי אליו וראיתי שהוא עדיין עם גבו. כנראה שעוד כמה מחשבות תקפו אותו בכמה שניות הבודדות האלו.
הוא סובב את ראשו אליי ואז את כל גופו כשהבחין שפניי כבר אליו.
עיניו היו מלאות בסערה, בחוסר מנוחה.
"את מבינה מה זה בשבילי?" הוא שאל. התקרבתי אליו "בטח שאני מבינה, אני אעזור לך" אמרתי בקול קצת שמח שהוא תקשר איתי.
"לא את לא!" הוא הרים מעט קולו "אני לא יכול להיות אבא" הוא אמר ופרצופי התעוות. "מה זה השטויות האלה שאתה מדבר?" הוא בלע את רוקו "אני.." קולו הצרוד נשבר "אני חייב ללכת" הוא הסתובב והלך.
הוא השאיר אותי שם, עומדת בגשם וגופי קופא. הוא השאיר אותי עם אינספור שאלות אבל אני לא מתלוננת, אני בטוחה שיש לו הרבה יותר.
נאנחתי מהכבדות שישבה על לבי, לא חשבתי שאצטרך להתמודד איתו עוד אי פעם, להתמודד עם האמת.
YOU ARE READING
כלואה 2
Mysterium / Thrillerספר המשך לספר "כלואה". עברו ארבע-עשרה שנים לאחר הבריחה הגדולה והסתערות השוטרים על בניין הארגון. מרי מתגוררת כעת עם אנדי, בנה ולילי, אחות של אנדרס. החיים של מרי עדיין מלאי תסבוכת וקשיים. מה הם הקשיים? מדוע מרי לא מצליחה להמשיך בחייה? קריאה מהנה. אשמח...
