Mine disaster 2-9

5.5K 362 109
                                    

מטרות לפרק:
67-הצבעות
50-תגובות

כעבור שבועיים

"אח שלי היקר" אני מתיישב על יד רפאל טופח על גבו "שוף זה" אמר מצביע עם ראשו על שלום ונועה , המתנשקים. "אני מודע לזה" אני ממלמל בעצבים "נו אתה לא עושה כלום?" רפאל שואל בעצבים ואני מרים גבה "למה זה אמור להיות אכפת לך?" אני שואל והוא מגלגל את עיניו קם מעיף את שלום מנועה "בן של זונה" אני ממלמל מתקדם לרפאל "מה הסיפור שלך?!" אני שואג והוא מגחך ציני "שלום עשה התערבות!! עם תוך חודש הוא מזיין את נועה כל אחד מביא לו מאה שקל! ועבר כבר שבועיים!!" רפאל צורח וגופי מתקשח "חתיכת קוקסינל!!" אני צורח מצמיד את שלום לקיר "כוסאמק בן של אלף זונות!! מה אתה נוגע בה בכלל?!" אני צורח ואגרופי פוגע באפו "אתה לא נוגע בה יותר!" אני שואג מפיל אותו על הרצפה מושך את נועה לספסל "מה עובר עליך תום?" היא שואלת בפחד "אני לא מכירה אותך ככה" היא לוחשת בעצב הולכת לבניין "היי לך" נוריאל קופצת על גבי "שלום גם לך" אני ממלמל בחיוך מושיב אותה על ברכיי "מה קרה? אמרו לי שהלכת מכות" היא לוחשת בעצב ואני נאנח "זה לא קשור אלייך ,הוא רצה להשכיב את בת דודה שלי" אני אומר והיא מהנהנת נשענת על כתפי , היא משגעת אותי...

נוריאל הרון

"את פחדנית!!" נעמה צווחת ואני מכסה את אוזניי "אני לא רוצה לאבד אותו!" אני מחזירה "אבל את אוהבת אותו!" "אני לא יודעת מה אני מרגישה! אנחנו מכירים רק שבועיים!!" אני נאנחת בתסכול "את אוהבת אותו נור!" היא צורחת יוצאת מדלת החדר "תגידי לו את זה!" היא נכנסת שוב זורקת עליי את הטלפון שלי "אבל-" "בלי אבל נוריאל!!" אני נאנחת ביאוש ממנה מחייגת ל 'המפקד שלי סוגדת לחתיך הזה כפרה עליו' חש תעצמו קצת
'נורי?'
'תום' אני לוחשת ונעמה חוטפת את הטלפון מיידי
'תומאס היא צריכה לדבר איתך תגיע לפה!!' היא צורחת לטלפון מנתקת
"למה עשית את זה?" אני שואלת ביאוש ודמעות מתווצרות בעיניי מה אם הוא לא ירצה אותי? "את תודי לי על זה" היא אומרת מנשקת את לחיי יוצאת מן החדר "היי תומאס היא למעלה" נעמה אומרת אני קוברת את פניי בכרית והדמעות יורדות "שלום יפיפייה" תומאס מלטף את שערי ואני נאנח מרימה את ראשי "מה קרה נוריאל?" הוא שואל בדאגה מעביר את אצבעותיו על פסיי הדמעות שנחו על לחיי ,אני כזאת בכיינית! "כלום" "זה לא כלום!" תומאס כזה עקשן "מה עם אמא שלך?" הוא מוסיף בקול רך "גרוע הגידול התפשט לכבד נשאר לה שבועיים" אני מייבבת והדמעות זורמות "אני מצטער יפיפייה שלי אני תמיד פה" הוא לוחש מלטף את פניי "למה נעמה קראה לי?" הוא שואל ואני מנידה בראשי "כי היא סתומה" אני לוחשת והוא מגחך "בזה אין וויכוח, יש ישיבה למטה עוד רבע שעה אל תרדי, ואם את יורדת רק עם-" "רק עם טרניג ושיער פזור כדיי שחרמנים לא יסתכלו עליי" אני אומרת בגלגול עיניים והוא מחייך "מי אוהב אותך יותר ממני?! מי?!" הוא מנשק את ראשי וליבי מתרסק "אנחנו יורדים מחר לאילת רוצה להצטרף?" הוא שואל "מי?" "אני רפאל גבריאל מיכאל ואוריאל" הוא מגחך כמובן מאליו "לא היה בנות?" אני שואלת באכזבה והוא מגחך "תביאי איתך שתי חברות יש מקום באוטובוס את יודעת" הוא מצחקק נושק לראשי "אתה תעשן היום?" אני שואלת בחשש "אולי" הוא מתחכם "אז אני ירד לשמור עלייך" אני קובעת והוא מחייך "תתלבשי לא גופיות לא שורטים ולא טייצים" הוא קובע ואני מגחכת "בעצם אני יבחר לך בגדים" הוא נעמד מול הארון זורק עליי גינס שחור וחולצה אפורה ארוכה עם אולסטאר אפורות גבוהות "מושלם" אני אומרת בצינייות לוקחת את הבגדים נכנסת למקלחת "אבל חם לי תומאס!!" אני מתבכיינת והוא מחייך "אז תלבשי את זה" הוא זורק עליי את החולצה שלו נשאר בלי חולצה אני מסתובבת מורידה את החולצה העבה מחליפה לחולצה הטי שרט של תומאס שמגיעה לי עד הברכיים "מושלם" אני ממלמלת ותומאס מחבק אותי אליו בחיוך "אתה יודע שאתה מחייך הרבה?" אני שואלת "הכל בזכותך" הוא לוחש מנשק את מצחי בחום ואני נמסה למגע שפתיו על פניי "בואי נרד" הוא ממלמל "אתה בלי חולצה" אני לוחשת והוא מעביר את.ידו על ששת הקוביות שנחו על בטנו "לא מפריע לי" הוא מחייך ואני מגלגלת את עיניי "שוויצר" "שאת אוהבת" הוא מגחך וגופי קופא "נור בואי למטה אני יקח חולצה מאחיך נו" הוא מושך אותי ואני צוחקת יורדת איתו "למה את עם החולצה שלו?" אוריאל שואל "כי הוא לא מרשה לי את החולצות שלי"אני אומרת בעצביים ותומאס מושך בכתפיו "אני לוקח חולצה אחי" תומאס אומר לאוריאל "לא יא בן זונה הבית שלך ממול!" אוריאל צורח והצחוק הממכר של תומאס נשמע עד לסלון , "אחים שלי" תומאס לוחץ את ידם של ה20+ נערים שישבו אצלי בסלון ומתיישב לידי "תשמרי עליי?" הוא שואל ואני מהנהנת נשענת על כתפו המזמינה מדברת עם קייל בווצאפ " מי זה?" תומאס מסנן בעצבים "מי זה קיילי האושר שלך?" הוא שואל בזלזול "ילד" אני לוחשת ותומאס קם עובר לספה השנייה בעצבים ,עליתי לחדר מחזיקה את הדמעות, למה אני בוכה עליו?!

תומאס בריטני

כוסאמק תומאס מה מפריע לך שהיא מדברת עם ילד בן של זונה? אני קם בעצבים זורק את החולצה של אוריאל על הרצפה הולך לעבר הבית שלי "מה קרה?" אדיר שואל ואני נאנח אולי יעזור לי שיחה "נוריאל משגעת אותי" אני נאנח והוא מסמן לי לבוא לחדר שלו "מה היא עשתה?" הוא שואל נועל את הדלת "דיברה עם ילד שהוא לא אני!" "קנאי" אדיר ממלמל "מה זה מפריע לך? אתם לא זוג" הוא אומר את המובן מאליו "אני לא יודע למה זה מפריע לי!!" אני צורח ואדיר מחייך "ככה היה לי עם בר, ככה הבנתי שאני אוהב אותה" הוא אומר בשקט "אני לא אוהב את נוריאל! תומאס בריטני לא מתאהב!!" אני צורח "תכחיש כמה שתרצה אח קטן, אתה מאוהב בנוריאל"

Mine disaster 2Tempat cerita menjadi hidup. Temukan sekarang