מטרות לפרק:
79-הצבעות
50-תגובות
"זדיינו לי מהחדר!!" אני צורח מכסה את פניי עם כרית "קום אחשלי" רפאל מושך ממני את השמיכה "אתה מוכן להסביר לי איך בחיים לא ראיתי את הצריבה בים?" הוא שואל מעביר את אצבעותיו על סמלו של דגרו, הסמל הוא עיגול עם פרח הנרקיס באמצע, הנרקיס מסמל כוח, גאווה ושלטון. "שמתי תחבושות" אני ממלמל קם מן המיטה לצחצח את שיניי "אז איפה היית בלילה?" רפאל נשען על משקוף הדלת ואני יורק את משחת השיניים בבת אחת "בעבודה" אני אומר בשקט שוטף את פני "עבודה בבר או עבודה אצל דגרו?" הוא אומר בהרמת גבה ואני שם את ידי על פיו "עד שאני לא היה בן שש עשרה אסור לאף אחד לדעת שאני עובד של דגרו" אני אומר ברצינות "ואין לי עבודה בבר הכל סיפור כיסוי, אני עובד של דגרו באותו זמן" אני אומר יוצא מן חדר האמבט הקטן "טוב אח שלי אולי תעזוב את דגרו? תחזור לנוריאל" הוא מציע "אני היורש של דגרו, זה נקרא בגידה והוא ידפוק לי כדור בלב בלי למצמץ וגם אם זה יקרה נוריאל לא תחזור על הטעות" אני אומר מחליף לגינס משופשף וחולצה שחורה שם את ז'קט העור מעל וקושר שרוכים בנעליי ה'נייק' שלי "אולי נוריאל לא, אבל למטה יש שתיים שמתחרטים על זה" הוא אומר ואני נעמד במהירות רץ למטה "גבריאל? מיכאל?" אני אומר מתיישב בספות אל מולם "אחי, אנחנו רוצים את האמת, עכשיו" מיכאל אומר ואני מוריד את ראשי "עוד שבוע וחצי אתם תדעו הכל אחים שלי, נודר בקייט" אני אומר בשקט והם מסתכלים אחד על השני מהנהנים קופצים לשבת מצדדי טופחים על כתפי "קח מזדיין אנחנו נאחר" רפאל זורק עליי את התיק אני שם את התיק על כתף אחד חוטף מן השולחן סיגריות מצת וטלפון יוצא מן הבית והם אחרי, אני נועל הולך לכולם "אחי מתי כבר אתה יכול לנסוע עליו?" גבריאל שואל מצביע עם ראשו על האופנוע שלי שחנה בחניה "עוד שבוע וחצי יש לי רישיון" אני אומר והם מהנהנים, אנחנו מתחילים ללכת לבית הספר
"מה את רוצה" אני אומר בזלזול לעבר נעמה שמשכה אותי בכוח הצידה "למה שברת אותה תומאס?" הוא שואלת בשקט ואני דופק את ראשי בקיר מאחור "זה לא תלוי בי נעמה" אני אומר בשקט "תומאס, אתה בן זונה! היא שבורה!! היא לא מפסיקה לבכות! אוריאל רק מחכה לרגע שישבור לך את הפנים!! מה בגלל שהיא הבת של דילן בוחבוט?!" נעמה צווחת "הלוואי שזה היה רק זה" אני אומר מוציא סיגרה מדליק ושואף לראותי "אתה מטומטם וגועלי" היא אומר בגועל הולכת משם , תרגע תומאס עוד שבוע וקצת כולם ידעו ואז ישקשקו ממך.
כעבור שבוע וחצי
"ילד בן שש עשרה קום" נועה מתיישבת על התחת שלי "היה יותר טוב אם היה לי תחת" אני ממלמל בעצבים והיא נושקת ללחי הפנויה יורדת ממני, אני קם נכנס להתקלח, מצחצח את שיניי, מעביר פן והולך להתלבש, גינס ברמודה שחור עם מעט קרעים חולצת וי חלקה ו'אולסטאר' לבנות גבוהות, אני מרסס על גופי אפטרשייב לוקח סיגריות, טלפון, מצת, ומפתחות יורד למטה "אתה לא הולך לבית ספר?" אדיר שואל ואני מניד בראשי לשלילה "אני צריך לגמור את הטסט" אני אומר בשקט והוא מהנהן, אני חוטף גמבה מהשולחן יוצא מן דלת הבית הישר למבחן אופנוע, אני רוצה רישיון עוד היום.
"מזל טוב בריטני ספירס, יש לך רישיון" מנשה חייך לעברי מגיש לי את הכרטיס הקטן ואני מהנהן מכניס לכיסי "בי מנשה אני ישלח אליך תלמידים" אני אומר עולה על האופנוע שלי, אני סוף סוף יכול לנסוע עליו, אדיר דאג להביא לי אותו לכאן. אני מגיע לאחוזה של דגרו נכנס בשער מחנה את האופנוע והולך הישר למשרדו, "תומאס אתה מוכן?" דגרו שואל ואני מהנהן, בשש וחצי בערב תגיע לאולם ישיבות בצד השמאלי של האחוזה בינתיים יש פה מישהי שמחכה לך כבר כמה זמן" הוא אור מצביע אחורנית "סיו סיו בואי" אני אור והיא נכנסת לידיי "אני יטפל בה ביתיים" אני אומר והוא מהנהן פונה למשרדו "סיון דגרו שלום לך קטנטונת" אני אומר מלטף בשובבות את שערה של סיון הקטנה הבת של דרק דגרו, "תומייי למה אבא מזמין טלוויזיה היום??" היא שואלת ואני מגחך "כדאי שכולם יראו את היורש החדש וישקשקו ברחוב" אני אומר והוא צוחקת מחבקת את רגלי
נוריאל הרון
"בעוד שנתיים מהיום יורש חדש יעלה לאימפריה של דרק דגרו, תומאס בריטני" אני יורקת את הפופקורן מפי פוערת את עיניי
YOU ARE READING
Mine disaster 2
Romanceעונה שניה לסיפור mine disaster, תומאס בריטני. (רצוי לקרוא את העונה הראשונה)
