Mine disaster 2

Mine disaster 2- 12 חלק א'

אווו פרק שאווה. קצר אבל שאווה. פרק 12 הוא זיכרונות מגיל 13 של תומאס.

"הבאת את הכסף?" הסוחר שואל ואני מהנהן מוציא את המעטפה מכיס ז'קטי "החומר" אני מסנן והוא מוציא שלושה שקיות קוקאין "תומאס?" הקול שלה נשמע ואני קופא "הכסף ילדון" הסוחר אומר בעצבים ואני מגיש לו את המעטפה במהירות "תומאס" רוני תופחת על כתפי "זה סמים?!" היא שואלת ואני מהנהן מכניס לכיסי את השקיות "היי חכה דקה!" היא צורחת לסוחר ואני מביט בה בבלבול "יש עליך חומר?" היא שואלת והוא מהנהן, היא מגישה לו חמישה שטרות של מאתיים והוא מגיש לה רבע שקית קוקאין נעלם מהמקום "מה נראה לך רוני?!" אני צווח עליה והיא מושכת בכתפייה, "עקבתי אחריך, אני רציתי לראות מה עושה לך טוב, אני רוצה שהיה לי גם טוב" היא מייבבת ואני נאנח, אני בן שלוש עשרה בתוך הסמים, אני עושה עבודות שחורות כדאי לקבל כסף לסמים, אני מכור לסמים, הסמים מעיפים אותי למקום אחר "רוני אל תתחילי עם זה ,זה ימרר לך את החיים" אני אומר יוצא מן הסמטה מקווה שהיא תבין,
אני נמצא בבית משפחת בוחבוט, עבר חמישה חודשים מאז השיחה שלי ושל רוני והיא לא הפסיקה עם הסמים אלא רק התמכרה , דילן זורק על השולחן שקית קריסטל מת' ואני בוהה בשקית "רוני הייתה אתמול בהשפעה של זה, ודיברה שטויות" פנינה אומרת בשקט ודילן מתעצבן "היא אמרה שאתה אמרת לה שזה מעיף אותך לעולם אחר! שזה עוזר לך לשכוח!" דילן צורח מדביק אותי לקיר "אתה גררת את הבת היחידה שנשארה לי לסמים, בגללך אנחנו שולחים אותה לאמריקה לגמילה!" הוא משחרר את אחיזתו "אני הייתי מסומם! היא עקבה אחרי לסוחר וקנתה זה לא אשמתי" אני אומר בקול קר עולה לחדרה של רוני "רון רון?" אני נכנס צופה ברוני הבוכה על המיטה "לך מפה תום! אני שונאת אותך!!" היא צווחת ואני נאנח יוצא מן הבית המקולל ,  יוצא מבית משפחת בוחבוט,
הטלפון שלי מצלצל ואני עונה במידי
'יש עבודה?' אני שואל והמהום נשמע
'רצח'
'כמה כסף?'
'900,000'
'תסמס כתובת ושעה' אני מנתק
אני חוטף את האקדח מן המגירה השלישית בארון, המגירה של הסמים,
אני מגיע לכתובת פורץ את הדלת "לא בבקשה לא" ג'ורג' לוחש בפחד ושלושה כדורים חודרים לגופו "כן בבקשה כן" אני מסנן יוצא אדיש מביתו, 
אתם בטח שואלים את עצמכם איך ילד בן 13 וחצי מדרדר ככה, אז זה התחיל בגיל 12 שאדיר סיפר לי את האמת, יצאתי מן הבית בריצה נקלע לסמטה חשוכה
"ילדון אין לך בית ספר מחר?" קול קר נשמע מאזור חשוך ואני רועד "יש לי" אני לוחש בבכי והוא מושך אותי אליו , "יש לך מראה מפחיד" הוא ממלמל "נסגור את זה ככה, אני לא יהרוג אותך בתנאי שאתה מתחיל לעבוד אצל דגרו" הוא אומר במבט מפחיד, תמיד שמעתי על דגרו ברדיו, האויב של דילן, המתחרה, האיש השני הכי מסוכן. אני מייבב בפחד והוא נאנח שולף אקדח, "או שאתה מת, או שאתה עובד אצל דגרו תחליט" הוא מטעין את האקדח "לא ! אני יעבוד אצל דגרו" אני אומר בפחד והוא מחייך מרוצה "העבודה הראשונה לך מחר" הוא אומר בשקט "רגע" אני לוחש לפני שהוא הולך "אתה יכול לסדר לי סמים?" אני שואל בשקט, אני יודע שאבא מסומם כי שלחו אותו למוסד בצפון ותמיד שאבא היה מסומם הוא היה נראה בעננים ,אני גם רוצה להיות בעננים. "אני יסדר לך סמים אחרי העבודה הראשונה שלך" הוא אומר הולך משם ואני נשאר קפוא במקום , אני עובד של דגרו.