זוכרות שהבטחתי שאף אחד לא ימות יותר? שיקרתי 😊
מטרות לפרק:
100-הצבעות
50-תגובות (עד שאין חמישים גם פה וגם בפרק 21 אין פרקים)
******
אני צופה בחליפה השחורה של על גופי והרגשות מעורבבים בתוכי הכעס העצב הזעם האשמה הכל בתוך מערבולת אין סופית בגוף שלי.
אני צופה באנשים שהתאספו בכניסה לבית הקברות מתהלכים קבר, הלב שלי פועם בקצב אחיד
"תומאס" שמעתי את הילדה ששברה אותי מתיישבת לידי ואני מתעלם, לא מגיע לה יחס אחרי מה שהיא עשתה
******
"אני רוצה שתמצאו את הבן זונה שדרס אותה!" אני צורח לטלפון "כ-כן בוס" הקו מתנתק ואני נאנח מעביר את ידי בשיערי 'רפאל אח שלי היקר- מתקשר/ת אליך' אני זורק את הטלפון על המיטה בועט בשולחן גורם לבשמים ליפול וליצור ריחות של boss בכל החדר "כוסאמק" אני ממלמל מרים את הזכוכיות מהרצפה מדליק סיגריה מתיישב על המיטה "אתה מסנן אותי?" רפאל נכנס בדלת ואני מהנהן אדיש "בן זונה" הוא ממלמל "וואי איזה ריח" הוא מתחיל להסניף את החדר ואני יוצא החוצה לפני שהוא יחליט לעשות דברים אחרים "למה לא באת?" הוא שואל ואני מגלגל את עיניי "לא התחשק לי" אני אומר בזלזול שהיה ברור בקולי "זה באשמתך שהיא ככה, תכבד אותה לפחות" הוא אומר "זה לא באשמתי, אני ירצח בעצמי את הבן זונה שדרס את האישה שלי, אבל אני לא מתכוון ללקק לה כי היא פצועה" אני אומר בכעס "אני בסורוקה תחליט" רפאל יוצא מן דלת הבית ואני נאנח נכנס לחדרו של אדיר "מתי קייט תתקשר?" אני שואל בקול של ילד קטן "עוד שעה" אדיר אומר בשקט ואני נשכב לידו "היא לא תתקשר, קייט מתה" אני אומר "אדיר אני צריך לדבר איתך ועם אמא" אני ממלמל והוא נאנח קם ויורד איתי למטה "אנחנו צריכים לעבור דירה" אני אומר "זה הבית החדש" אני זורק על השולחן את התמונות של האחוזה "לא יקרה" אמא קמה ואני תופס בידה "אמא יפגעו בכם אני מתחנן, לא נמכור את הבית הזה, רק בבקשה" אני מתחנן והיא נאנחת "בסדר" פולטת ואני מחבק את גופה
******
"תומאס דבר איתי" היא לוחשת בבכי ואני מגלגל את עיניי "הגנתי עלייך מפני הכל ואת בגדת בי שם, אל תעזי לפנות אליי שוב" אני מסנן נעמד הולך לצידו השני של בית הקברות
******
"נוריאל מונשמת! יש סיכוי שהיא לא תשרוד אתה מודע לזה?!" נעמה צורחת את כל גרונה עליי "נעמה עבר שבוע והיא חייה נכון? אז אין לי מה לדאוג" אני מסנן מסמן לשומר להעיף אותה מפה "תומאס תגיע לשם, לדקה אפילו רק תראה אותה"" נעמה אומרת בשקט יוצאת האחוזה שכבר הפכה להיות ביתי. "תכינו את הרכב" אני מסנן והם מהנהנים בורחים החוצה, "גרג אני צריך הסעה" אני אומר לטלפון "שלוש דקות" הוא ממלמל מנתק ואני נאנח מדליק סיגריה "בלי סיגרות בבית חבוב" אמא אומרת בכעס "זה הבית שלי אמא" אני אומר כמובן מאליו והיא מגלגלת את עינייה "תומאס" אומרת באזהרה ואני נאנח מכבה את הסיגריה במאפרה שהייתה על השולחן "אני לא מבין למה יש עליי שתי שומרים מזדיינים!" אדיר צורח נכנס הביתה "תחשוב לבד חביבי, להית' " אני יוצא מדלת הבית מצווה על שומריי לעשות סיור ממושך סביבו כל חצי שעה נכנס לרכב "אחינו לסורוקה" אני אומר לגרג והוא מרים גבה "הולך לבקר את היפיפיה הנרדמת?" הוא שואל בגיחוך ואני מהנהן קצרות
******
"היא ביקשה לראות אותי, אבל כמו בן זונה נשארתי בחוץ כי האגו שלי גדול מדיי כדאי לסלוח על המעשה הטיפשי שעשתה" אני מסנן בכעס על עצמי על כמה שאני מטומטם "עשית מה שכל בן אדם היה עושה תומאס, היית פגוע ממנה זה מובן אתה לוקח סתם את האשמה, הרי זאת לא אשמתך שהיא מתה" היא מסבירה ואני מסתכל על פניה "זה אשמתי" אני מסנן בלי רגש צופה בפרצוף השבור של רפאל שהיה מובלט בקהל האבלים.
******
"שלום לך" אני לוחש מלטף את שערה הלח "אז אני רק רוצה להגיד לך שאני אוהב אותך ואני מאמין שאת תחיי נורי שלי, אני יסלח לך על הכל רק תפתחי את העיניים החומות המזורגגות שלך ותני לי לטבוע בחום שלהן" אני לוחש, המכונה מתחילה לצפצף ורופאים נכנסים בבמהירות החוצה "נוריאל!!!" אני צורח והדלת נסגרת אני קובר את ראשי בידיי "שמעת על הזאת עם הסמים?" שתי אחיות יושבות ספסל על ידיי "היא בת 14 והיא לקחה מנת יתר" השנייה אומרת "איך קראו לה נטע ירקוני?" "נראה לי נועה ירקון" היא לוחשת בשקט ואני נעמד במהירות "מה אמרת עכשיו?!" אני צורח מצמיד את האחות לקיר "את הוצאת נועה ירקון מהפה שלך! איפה היא קחי אותי עכשיו!" אני צורח והיא מהנהנת בפחד רצה במסדרון ואני אחריה עד שאנחנו מגיעים למחלקה הסגורה "הנה" היא מגישה לי את התיק שלה בפחד בוהק, התמונת פספורט נגלת לי לעיניי ואני נושם עמוק ,זאת היא "איזה סם היא לקחה?" אני שואל בשקט "הרואין" היא מחזירה ואני דופק את ידי בקיר "זאת בת דודה שלי" אני אומר בשקט נאנח "אני נכנסת אתה רוצה?" היא לוחשת ואני מניד בראשי לשלילה "הסם משפיע עליה היא עומדת לאבד את ההכרה עוד מעט ואולי את החיים" היא מזהירה ואני לא עונה, היא נכנסת "מי בחוץ?" הקול הצרוד שלה נשמע מבפנים "בן דודך" האחות אומרת "אני רוצה לראות אותו" נועה לוחשת "אני ינסה לשכנע אותו" האחות מבטיחה יוצאת אליי "הזדמנות אחרונה היא לא נראת טוב ואין לנו דרך לעזור לה" היא מזהירה ואני מטה את מבטי לצידו השני של המסדרון "הוא לא מוכן" האחות ממלמלת ובכי זועק נשמע במסדרון מחדרה "נועה תרגעי אסור לך להתאמץ!" האחות צועקת והמכונות מצפצפות בלי הרף עד שצליל מחריש בוקע מבפנים "נועה!!" אני צורח צופה בגופה החסר חיים
******
"רוצה להתקרב?" נוריאל שואלת ואני מניד לראשי בשלילה "אני רוצה משהו אחר" אני לוחש מביט בעיניה החומות "רק תגיד מה אני דואגת לך" היא לוחשת "את זה" אני אומר אוחז בלחייה מדביק את שפתינו
לבכוות יצא לי פרק קצר מדי.
आप पढ़ रहे हैं
Mine disaster 2
रोमांसעונה שניה לסיפור mine disaster, תומאס בריטני. (רצוי לקרוא את העונה הראשונה)
