Mine disaster 2

Mine disaster 2-17

מטרות לפרק:
80-הצבעות
50-תגובות

אני יורד מן הבמה הולך לטלפון שלי שהיה בידה של סיון, "תומי היה לך מלא שיחות לא הצלחתי לשחק" היא מתבכיינת ואני מגחך חוטף את הטלפון מידיה הקטנות,
74 שיחות שלא נענו
רפאל אח שלי היקר-9
אדיר הבהמה-18
אמא-30
אוריאל-4
גבריאל-6
מיכאל-5
נורי אישה שלי-1
אני מחייך בניצחון למראה השיחה האחרונה לא טורח להחזיר שיחות מחליק את הטלפון לכיס מכנסי "אחינו דגרו צריך להביא לך משהו" גרג אומר מצביע על האולם ואני נאנח נכנס לתוכו, המצלמות עדין עובדות ואני מכוון אצבע שלישית לצופים, לפי מה שגרג אמר לי דגרו דאג שזה היה בכל הערוצים כולל של הילדים, שכולם ידעו. אני מתיישב כורך רגל אל מול דגרו משפיל את ראשי (כמו שמציעים נישואים מי שלא הבינה) "זאת השרשרת של סבא שלי, שהקים את האימפריה מעכשיו היא שלך, אני סומך עליך" דגרו אומר סוגר את השרשרת סביב צווארי ואני מהנהן יורד לא לפני שאני חורץ לשון ומניף אצבע שלישית למצלמות , השרשרת היא שרשרת של מגן דוד ארוכה ,אני יוצא מן האחוזה נוהם לכיוון הפאפרצי שהתאסף סביב האופנוע שלי, מי ישמע מי אני כוסאוחתק "זדיינו מפה כוסאמק!" אני שואג מוציא את האקדח הם הולכים אחורנית בפחד ואני עולה על האופנוע נוסע שם לביתו של רפאל, לאדיר ואימא אני לא יצליח להסתכל בעיניים והיה לי חקירות עד מחרותיים עם המשפחה הזאת , אני מחנה את האופנוע בביתו של רפאל נכנס מבלי לדפוק ונועה שולפת לעברי סכין "נונה מה את עושה פה? בחולצה שלו?!" אני צורח והיא משפילה את ראשה "שלום כמעט אנס אותה, והוא קרע לה את הבגדים אז הבאתי אותה לפה והבאתי לה חולצה תודה שאתה שואל אותי אח שלי היקר" רפאל אומר מהמדרגות ואני נושף בהקלה "מה מזדיין הזה עשה?!" אני צורח והוא מניח את ידו על כתפי, "אחי עכשיו שכל הטלוויזיה אחריך תיזהר, צילמו אותך מאיים עם האקדח לפני רבע שעה" הוא אומר ואני נאנח מתקרב לחבק את נועה והיא נטעת אחורנית "נועה את מפחדת ממני?" אני שואל לא מבין והיא מהנהנת מעט "אתה רוצח תומאס" היא אומרת בבכי ואני נאנח "תמודדי" אני אומר בכעס נשכב על הספה של רפאל "אחי ההורים שלי חוזרים היום אין מצב אתה ישן פה" רפאל אומר זורק לנועה בוקסר שנראה עליה כמו שורט  "כוסאמק לאן אני ילך?" אני שואל "הביתה! דנה דואגת לך!!" נועה צורחת ואני נאנח "את באה?" אני שואל והיא מהנהנת באנחה, הדבר הכי חשוב לי אחרי נוריאל פוחד ממני זה לא אמיתי. אנחנו עולים על האופנוע ונועה מזיקה בי מעט "אני לא ירצח אותך תיצמדי אלי" אני אומר בזלזול שהיה ברור בקולי והיא נצמדת בבהלה, אנחנו מגיעים לביתי והיא רצה לבפנים בפחד, רעיון חרא היה להגיד לכולם. אני נכנס הביתה ואדיר שובר את כוס הקפה שהייתה בידו "אתה מטומטם?!" הוא צורח מדביק ללחי כאפה צורבת ואני מרים את ראשי בעצבים "האקדח במכנס אדיר, בחיים אל תרים עליי יד שוב!" אני שואג והוא נרתע אחורנית "אתה יודע מה מצאתי בחדר שלך?" הוא שואל "אולי המיקום יגלה לך, מגירה שלישית בארון"