Mine disaster 2

Mine disaster 2-12 חלק ב'

מטרות לפרק:
70-הצבעות
50-תגובות
ואני ימשיך שהיה בחלק א' 80 הצבעות ופה 70.

"תעמוד פה!" האיש המפחיד מצווה דוחף אותי ברישול למשרדו של דגרו "זה הקטן?" דגרו ממלמל תופס בסנטרי "הוא מפחד. תכניסו אותו  חודשיים למסלולים" דגרו מצווה והם מרימים אותי לדלת בסוף המסדרון "ברוך הבא" הם ממלמלים בציניות נכסים איתי למחנה אימונים כמו שזה נראה , אני נרטע אחורנית, במה הסתבכתי?

כעבור חודשיים

"תפגע לו בלב!" דגרו צורח גאה ואני מכון את האקדח יורה שלושה יריות הישר ללב בובת הקרטון "אני גאה בך" הוא טופח על חזהי "מחר העבודה הראשונה שלך" מוסיף מלווה אותי לדלת "דגרו אפשר לשאול משהו?" אני אומר בקול קר, הקול שלמדתי פה, "שוט" "למה לך לקחת חייל בן 12?" אני שואל בחוסר הבנה והוא מגחך "כי בך אף אחד לא יחשוד" הוא אומר יוצא ואני אחריו למשרד הלבן "שב על הברכיים ותוריד את החולצה" דגרו מצווה ואני עושה את מבוקשו "מעכשיו אתה חייל בכנופיה של דרק דגרו!" הוא צורח מניח על כתפי מוט ברזל שצורב את עורי , אני צווח בכאב המוט נופל ארצה ודגרו נעמד מולי "אתה חייל שלי מעכשיו" הוא לוחש לפניי ואני מהנהן לוקח את חולצתי יוצא מן האחוזה מתקדם לביתי לובש את חולצתי, דגרו אמר שישלחו לי את הכתובת והשעה, אני מפחד אני מודה, אבל גרג (האיש שתומאס פגש בסמטה) עוזר לי להרגע . צליל הודעה נשמע מהטלפון שלי השעה אחת וחצי בלילה , 'רחוב הרצל 89, שעה שתיים וחצי לפנות בוקר' זה היום עוד שעה.
אני מתלבש בחולצה שחורה ומכנס שחור נועל נעליי ספורט שחורות מסרק את שערי ועומד מול המראה, השעה כבר אחת וחמישים ,אני נושם עמוק יורד במהירות לרכב של גרג שיכוון אותי מה לעשות "אתה מוכן ילדון?" הוא שואל "יותר מאי פעם" אני אומר בבטיחות והוא מגחך "הכתף עוד כואבת?" גרג מתעניין "לא, זה רק צורב" אני ממלמל "אוקי ילדון קח אקדח, אתה רוצח היום" הוא אומר ואני קופא "משימה ראשונה רצח?" אני שואל בבלבול "צרבו אותך, המשימה אחרי הצריבה היא רצח" גרג אומר ואני מהנהן "מותר לי לדעת את מי אני רוצח ולמה?" אני שואל והוא מחייך מן המראה "אתה רוצח את גייקוב מקס כי הוא חייב לדגרו כסף" הוא אומר עוצר את הרכב בסמטה עובר אחורנית לידיי "ילדון יש עוד חצי שעה למשימה, וחצי שעה עד שגייקוב חוזר מההימורים, אין לו אישה וילדים אם אתה חושש מזה" גרג מנסה להרגיע אותי מה שמצליח לו מעט "בוא נעשה לך פסים" הוא מגחך  מוציא קופסאת צבע שחורה מכניס את שתי אצבעותיו ומורח שני פסים על לחיי ,שניים מכל צד. "אללה, אתה מוכן?" טופח על חזהי יוצא מן הוואן השחור ואני אחריו , אנחנו מתקדמים לבית, השעה שתיים עשרים ושמונה ודמות מתקרבת לבית, אני מסובב את מבטי לגרג והוא מהנהן כאישור שהדלת משמיעה חריקה, גרג יוצא ראשון ואני אחריו ,אנחנו נכנסים לבית וגרג מדביק את האיש לכיסא חונק את צווארו "נתנו לך שבוע גייקוב היקר, אבל לא עוד! מילים אחרונות?" גרג אומר בציניות מסמן לי לירות, אני מושיט את האקדח קדימה מכוון לליבו של האיש, 'תומאס אל תחשוב על זה, תחשוב שזה רז ממולך, תחשוב שאתה רוצח את מי שלקח ממך את אחותך!' אני צורח על עצמי ושנאה מתחילה לזרום בעורקיי אני יורה שלושה יריות מדויקות לליבו של האיש מוריד את ראשי "טוב אחי!! אפילו אני לא יריתי ככה בפעם הראשונה שלי" גרג מתלהב ואני נאנח מוחק את  הפסים הטיפשים מלחיי יוצא מן ביתו של האיש וגרג אחריי "היי ילדון רגע, על מי חשבת ביריות?" הוא שואל בדאגה "על הרוצח של אחותי" אני מסנן בשקט

נוריאל הרון *הווה*

"אני מסכים" אוריאל אומר מביט בעיניו של  דילן באנחה.