-
נ.מ טאהיונג:
-
״ג׳ין?״ הרמתי את קולי והנחתי את הפאלפון על מיטתי לא לפני שלחצתי על הספיקר.
״אני מנקה.״ הוא השיב בעצבים.
״שאלתי מה אתה עושה?״ חייכתי לעצמי.
״טאה, אני אדקור אותך. דבר כבר אין לי סבלנות,״ הוא נאנח ויכולתי לשמוע את ברז המים נפתח.
הכוסית עושה כלים.
״מה קרה? נאמג׳ון הבריז לך?״ גיחכתי, יודע שאני רק מוסיף אש למדורה.
״טאה אני נשבע בצלחת המזויינת שבידיים שלי שאם לא תסתום את הפה אני אתלוש לך אותו וזה יהיה חבל. לא תוכל אחר כך למצ-״ מיהרתי לעצור אותו.
״בסדר, נקבה. בסדר.״ נשמתי עמוק, חוזר לסיבה האמיתית שאלייה התקשרתי אליו.
״אתה מכיר את המסעדה הזו בסיאול?״ שאלתי.
יודע שאני לא ספציפי בעליל.
״לא יודע. אני אוכל באחת וזו מקדונלס, יחד עם הקופוני הנחות שיש לאמא שלי שם.״ הוא גיחך בציניות.
״תתמקד.״ ביקשתי.
״המסעדה היוקרתית של קואנג ג'ו.״ הסברתי לו ותוך כדי הכנתי את החדר לצ׳אק אאוט.
״מכיר. מה אתה מחפש שם?״
״ג׳ונקוק.״
״אה?״
״זה שהעלתי לבמה.״
״כוסעמק, נמאס לי לחזור על אותו משפט מאתיים פעם.״ הוספתי למשפט וסגרתי את המזוודה שאני יכול להישבע שהייתה במשקל של הוסוק ויונגי ביחד. והם לא קלים.
״קח את ג׳ימין. אין לי מה לעשות שם.״ הוא אמר מבלי להתעניין כלכך מה אני צריך מג׳ונגקוק.
״ג׳ין בבקשה, אני לא הייתי מבקש אם לא הייתי יודע שזה חשוב. הבן אדם לא יוצא לי מהראש, אני מתחרפן.״ שיקרתי. אני הולך לפטר אותו ולגרום לו להגיד לתקשורת את רצוני.
״עד כמה המצב גרוע?״ הוא נאנח בכבדות.
״אני אמרתי לג׳ימין שאני אוהב אותו.״ שיקרתי שוב. מי יאהב את ההומו הזה?
״אני בדרך.״ הוא ניתק את השיחה וחיוך של ניצחון התפרס על פניי.
כשנעלתי את החדר וירדתי למטה הותקפתי בגל של מעריצות שחיכו לי בלובי עשרים וארבע שעות, כשקיימתי את רצונן והצטלמתי עם כל אחת ואחת מהן מיהרתי ועשיתי צ׳אק אאוט. יורד לכיוון החנייה ששם ג׳ין מחכה.
אחד המאבטחים העמיס את המזוודה לתא המטען שברכב של ג׳ין, הודתי לו ונכנסתי למכונית.
״הפעלת וואיז?״ שאלתי אותו ברגע שסגרתי את דלת המכונית.
״אני נראה לך ג׳ימין במקרה?״ הוא שאל בפרצוף נעלב ושיקרי.
״אל תחמיא לעצמך.״ צחקתי והגברתי את אחד השירים שהתנגנו ברדיו.
ג׳ין צחק אחרי והחל בנסיעה לכיוון המסעדה בה ג׳ונקוק ממלצר.
מודה, כשג׳ימין העביר אליי את כל הפרטים נדהמתי מעט. הייתי בטוח שהבחור חשפן או ברמן באיזה בר זונתי.
״עכשיו בא לך להגיד לי מה אתה באמת מחפש במסעדה הזו?״ ג׳ין שאל בהפתעה גמורה.
״יש לי חשק לנקניקיה?״ ספק שאלתי ספק עניתי.
לא טוב טאה, לא טוב בכלל.
״אז למה אתה נוסע למסעדה מחורבנת ולא לאיזה מועדון טוב?״ ג׳ין שאל בלווי צחוק שנשמע כמו פרה יונקת או כלב ים גונח.
״ג׳ין נא לא לזיין את השכל.״ נשמתי עמוק בתקווה לרסן את עצמי מעט.
״נא? תגיד כמה שעות בילית עם נאמג׳ון שלשום?״ הוא שוב שאל ופנה בפניה שניצבה מולנו לכיוון הימני.
״טוב, רד. הנה המסעדה שלך. אני מחכה לך בחנייה האחורית.״ הוא לא נתן לי אפשרות להשיב וכבר נצמד למדרכה שהובילה למבנה עצום ויוקרתי.
״תודה.״ חייכתי לו והוא החזיר חיוך.
״בכיף. הומו קטן ויפה.״ הוא אמר בדרמטיות, בעוד הוא מעביר את ידו בשיערי בחיבה.
יצאתי מהרכב וסגרתי את הדלת, נכנס למסעדה ומחפש את ג׳ונקוק בעיני. נרגעתי כששאלתי את אחד המלצרים אם המשמרת שלו עכשיו והוא השיב לי שהוא הלך לפני חצי שעה.
הדרך לחדר המנהל הייתי קשה. ניסיתי להיות נחמד לכולם אני נשבע, אבל הלחץ והמתח בער בתוכי כך שיצא שלא כולם קיבלו את מבוקשם- להצטלם ולקבל חתימה.
החזקתי את עצמי בלא לחשוף שג׳ין בחנייה נואש לחברה.
אחת המלצריות עזרה לי להגיע לחדרו של המנהל, היא ביקשה סלפי כאות תודה ובלית ברירה הסכמתי. כמו תמיד.
״תודה.״ היא אמרה בהתרגשות והתקדמה לעבר אחד השולחנות שביקש את התפריט.
לא היססתי ופתחתי את דלתו של מנהל המסעדה.
על מחשבו המשחק קנדי קראש ניצב והיה ניתן להבחין במנהל מכבה את הסיגרייה במאפרתו שעל שולחנו.
״קים טאהיונג!״ אמר בקול רם כשקלט אותי.
הוא נעמד ולחץ לי יד. חייכתי חיוך קטנטן והזדרזתי לגשת לנושא.
״אני לא מאמין שאתה כאן!״ הוא כמעט צעק.
״הבת שלי פשוט מעריצה אותך, אם תוכל רק לעשות סירטון לכבודה אני נורא אשמח ויותר מכ-״ עצרתי אותו לפני שהשכל שלי יתפוצץ מעודף מידע שלעזאזל- בכלל לא מעניין אותי.
״כמובן. אעשה את זה. רק לפני כן, יש לי בקשה קטנה.״ הוא הוביל אותי לכיסא שהיה מול שולחנו הגדול.
״מה קרה? איזה מלצר או מלצרית פישלו בעבדותם?״ הוא שאל מעט לחוץ.
״לא, חלילה.״ ביטלתי את דבריו,
״אבל לצערי זה כן קשור לאחד המלצרים.״ נאנחתי בזיוף.
״ג׳ון ג׳ונגקוק, אתה מכיר?״ שאלתי והוא הינהן במרץ,
״אני מבקש שתפטר אותו.״ התמתחתי.
״למה?״
״ככה.״
״אני לא יכול לפטר סתם כך, ההתקבלות לכאן בתור מלצר מאוד קשה והוא עבר את הראיון שנערך לכבודו מאוד יפה, הוא בין המלצרים הטובים שלי.״ המנהל נראה מאוכזב. ציפה כנראה שאבקש משהו דבילי.
לא מבין שהוא והמסעדה המזויינת שלו לא מעניינים אותי.
רק ג׳ונגקוק.
״טוב. בחירה שלך. אני מבין שהבת שלך לא תקפץ משמחה כמו שבטח תיארת לעצמך.״ חייכתי, שוב, בזיוף.
המנהל נראה מתוח ווריד צץ במצחו.
״אני אעשה את זה.״ הוא אמר וגרם לחיוך המזיוף שלי להפוך לאמיתי וכנה.
״כן? אתה מתכוון לפטר אותי כי הוא אמר לך?!״ ג׳ונקוק התפרץ פנימה.
הוא נכנס לבפנים והלב שלי, קיבינימט.
הלב שלי יצא החוצה.
YOU ARE READING
כוכב נופל {הושלם ✔️}
Fanfictionקים טאהיונג, זמר נחשב, וחתיך לא קטן. בחור קטלני, שובה לב, אולי אפילו השלמות בהתגלמותה. כל מה שאי פעם הוא השיג היה בזכות עצמו וכוח הלחימה שלו. הוא נלחם עבור כל מה שיקר לו ומוכן לעשות הכל למען האנשים שהוא אוהב. רק בעיה אחת, הוא לא מודע להשלכות. - ׳כו...
