23- מצב אנוש

2.1K 170 145
                                    

-
נ.מ גימין:
-

״תתפוס אותו!!״ צרחתי בבהלה מתחיל לרוץ אחרי הזין הקטן שכיוון את ריצתו לכביש.
אני נשבע שיכולתי לראות אנשים מצלמים את זה במקום לעזור לנו.
שונא אנשים כאלה.

״מאיפה הילד הזין הזה יצא?״ יונגי צעק בזמן שרץ לכיוון מונדר החרא.
״תשאל את התחת של אחותי.״ צעקתי בחזרה רץ גם כן.

עצרתי כמה מטרים ממונדר שהסתובב אלי בחיוך זומם בלאגן.
״תתקרבו עוד צעד אחד ואני אעשה לכם את הבושות של החיים.״ הוא אמר בהזהרה.
״למה מי אתה?״ יונגי התעצבן כמעט ותופס אותו.
״הם רוצים לאנוס אותי!!!״ מונדר צרח מזייף בכי.
״מה? מונדר!״ את שמו כבר ממש צרחתי תופס את ידו ומושך אותו לכיוון הרכב.
״עזוב אותי פדופיל!״ הוא התפתל תחת ידי מנסה לברוח ממני.
האנשים שמו את ידהם על פיהם בהפתעה גמורה.

״מאיפה לעזאזל הוא מכיר את המילים האלה?״ יונגי שאל בפליאה מביט בי במבט מוכיח.
״אתה יודע... זה מילים לחיים.״ ניסיתי לחייך על מנת לרכך אותו אך במקום זה חטפתי מכה לראש.
״גימין כולם פה מצלמים אותנו,״ הוא נתן לי דחיפה קטנה בכתף עם מרפקו והשפיל את ראשו מעט.
״עזוב. אותי!״ מונדר צרח שוב.

הבנתי שבשביל שאני ויונגי נוכל לצאת מהבור של החרא שמונדר הוביל אותנו אליו אצטרך לחדד את חושי המשחק שלי באותם רגעים. ״בוא לאבא מתוק, אני יודע שאתה כועס שנפלה לך הגלידה אבל הנה, אני ואבא יונגי מוכנים לקנות לך אחת חדשה. אל תפגע בעצמך יא צ׳ארמר.״ אספתי אותו בכוח לידי מבחין ביונגי נאנח בכבדות וביאוש מלווה. יכול להרגיש את הקללות שלו עוברות אלי בטלפתיה מסריחה. מונדר לא נלחם. אני מאמין שכאשר הוא שמע את המילה גלידה הוא נרגע. אני מכיר אותו,
הוא יצא מהגנים שלי.
צלמים החלו להתאסף. מקלטים ומצלמים, נותנים הוכחות לעולם הבידור ששני זמרים מלהקת ביטיאס יצאו מהארון ואימצו ילד או משהו בסגנון.

-
נ.מ טאהיונג:
-

״רק תקחו אותו ממני.״ ג׳ימין נכנס הביתה. סימנים אפורים של אבק היו על פניו, חצי מהמכנס שלו היה קרוע וחור גדול לאורך בית השחי שלו היה פתוח וחושף את עורו שבכיף היה ניתן לעשות טבלת השוואה בין העור שלו לבין קופסאת קוטג׳.
יונגי נכנס אחריו,
מיואש מהחיים.

טוב,
הוא תמיד מיואש אבל הפעם מצבו היה נראה גרוע מתמיד.
עיניו היו עייפות שיערו היה סתור ופניו היו חיוורות מתמיד.

״יונגי יא סתומית!״ ואז רץ צוציק שנראה כבן חמש וקצת, מלא בשמחת חיים ובידיו מונחות הרצועות בד שנקרעו מחולצתו של ג׳ימין. אחד ועוד אחד,
החרא הקטן הזה אחראי לכך.

נאמג׳ון והוסוק פרצו בצחוק ואני עיקמתי את גבותיי בשאלה.
מה לעזאזל קורה כאן?

״אני המלך שלכם מהיום! אראם לך תזרוק את התחת השמן שלך לזבל יא ילד קקי! אני לוקח את המקום שלך!״ הקטן קפץ על הספות, מדלג בינהם בשמחה עצומה. כאילו הראלה הזו מישראל חייגה אליו והודיעה לו שהוא זכה באיזה מפעל שוקולד נחשב.

כוכב נופל {הושלם ✔️}Tempat cerita menjadi hidup. Temukan sekarang