כוכב נופל {הושלם ✔️}

8- יש הרבה דגים בים

-
נ.מ טאהיונג:
-

הרכב נעצר מול בית ענק והסוכן כיבה את המנוע.

״הגענו.״ הוא אמר עוצר את חוט המחשבה שלי,
ושולף את המפתח החוצה.
משב אוויר קריר פגש את שיער ראשי ברגע שיצאתי מהרכב גורם לו להתפזר ברישול על פני, סידרתי אותו בחזרה ופסעתי אחרי הסוכן לעבר הבית הגדול.
ראיתי אותה.
היא עמדה בכניסה, בוחנת את פני, מחייכת חיוך מפתה ונכנסת בחזרה.
עברתי את מפתן הדלת והסוכן הפנה אותי לכיוון חדר ההלבשה.
פשטתי את המעיל והתיישבתי על הכורסה הכחולה שנצבה שם.
המעצבת נכנסה ומדדה את עקפי ואחרי חמש דקות היא הגיעה עם כמה תחתונים בידה והניחה אותם על השולחן, מסבירה לי איזה ללבוש ומתי.
הורדתי את החולצה והמכנס, פושט את תחתוני נותן לאוויר הקר לעבור בין רגלי.
הלבשתי במהירות את הזוג החדש שהיא הביאה והתיישבתי על הכיסא שמול המראה הגדולה מחכה למאפרת.
היא נכנסה בהתרגשות קלה.
טוב זה הגיוני, חייכתי בחזרה.
בכל זאת, לא כל יום פוגשים את קים טאהיונג, חשבתי בגאווה.
היא ליטשה את פני מורחת קונסילר על פני העייפות, ומעט אודם אדמדם על שפתי הדקות.

״זהו אתה מוכן.״ היא אמרה מביטה בפני בסיפוק, ויצאה מהדלת.
התיישבתי בחזרה על הכורסה פותח את הטלפון ומדפדף בין כמויות הצאטים שיש לי בוואטצאפ.
הוא מחובר,
חשבתי בהתרגשות קלה שנהרסה ברגע שהדלת נפתחה שוב גורמת לי להרים את ראשי ולנחירה להשמע מפי.
הזונה פה.
משכתי את ראשי אחורנית ונשמתי עמוק,
אני לא רוצה ליצור כבר עכשיו בעיות.
היא הביטה בי מעבירה את עיניה החתוליות לעבר איבר המין שלי, ומחייכות בממזריות.

״אז לא לכל הגברים הקוריאנים יש קטן.״ היא אמרה בציחקוק קל.

״וכנראה שלכל הנשים הקוראניות יש באמת חזה קטן.״ הבטתי לעבר החזה הקטנטן שלה באדישות, מחזיר לה באותו המטבע.

״כואב לך שמחמיאים לך?״ היא עיוותה את פניה ונשפה בבוז.

״כשזה בא מזונה? מאוד.״ אמרתי מגלגל את עיני.
היא רצתה לרצוח אותי.
רמקול נשמע ברקע קורא לשנינו לבוא לסט הצילומים במהירות,
מתחילים לצלם בעוד חמש דקות.
סימנתי בעיני שתצא מהחדר והמשכתי להתארגן  במהירות יוצא גם אני מהדלת.

-
נ.מ ג'ונגקוק:
-

כבר כמעט ערב, אני יושב פה ביחידת דיור בין כל החפצים מנסה לסדר את הארגזים ובעיקר את הראש שלי, לא ידעתי שהגעגועים לאחותי הגדולה יהיו חזקים אבל ברצינות שהיא חסרה לי נורא.
התחלתי לפרוק את הארגזים, תולה את המעיל השחור בארון ומקפל את הבגדים.
דפיקות נשמעו.

״מיזה?״ כמעט ולחשתי.
הדלת נפתחה חושפת בפני שיער כחול ופנים אדישות ועיפות.
היי אני חושב שאני זוכר איך קוראים לו! זה יונגי!
החמאתי לעצמי בשמחה מתאפק לא למחוא כפיים.