כוכב נופל {הושלם ✔️}

4- איפה התחתונים שלי?!

-
נ.מ טאהיונג:
-

״כן? אתה מתכוון לפטר אותי כי הוא אמר לך?״ ג׳ונקוק התפרץ פנימה.
הוא נעמד מולי כמוכן לקרב רק לא מבין שאני לא מסוגל ורוצה להרוס את הפנים היפות שלו.

גיכחתי, תגובתו הייתה כלכך יפה וחמודה. גבותיו התכווצו ושפתיו השתרבבו- מכנות לו מראה ילדותי ומתקתק.

״ג׳ון גונגקוק! ממתי אתה יכול להתפרץ לי למשרד בצורה כזו לא מכובדת?!״ מנהל המסעדה הרים עליו את קולו, רציתי להכות אותו.

הוא גרם לגונגקוק לקוד קידה קטנה בעוד הוא ממלמל איזו ״סליחה.״ חירשית.

״למה בכלל חזרת?״ המנהל המשיך לשאול.

״הפאלפון שלי אצלך, אתה תמיד אוסף את כל הפאלפונים בתחילת המשמרת.״ גונגקוק הסביר בפירוט.
המנהל הינהן והוציא ממגירתו פאלפון קטן וסדוק.
הוא הגיש אותו לגונגקוק שמבטו נשאר כעוס ומתוסכל.

הוא פסע לעבר הדלת יוצא ממנה בשקט.
שניה אחר כך הוא פתח את הדלת מסתכל בחשש לכיוון המנהל ״אתה באמת מתכוון לפטר אותי?״ הוא שאל בשקט מציץ לכיווני סוחט ממני חיוך ממזרי שגורם לו להשפיל מבט.

״נדבר מאוחר יותר גונגקוק,״ המנהל נאנח.

״אוקי...״

״אז?״ שאלתי מביט לכיוונו מחייך את חיוכי המפורסם

״אני אעשה את מה שביקשת.״ הוא נאנח בתיסכול
״אבל תקיים את מה שהבטחת,״ המשיך.

״ברור ברור.״ צחקקתי קלות.
״עשית את הדבר הנכון תודה שסמכת עליי.״ חייכתי וקמתי מהכיסא עושה את הסירטון המזויין הזה ויוצא מהמסעדה מתקדם לעבר הרכב של ג׳ין.

״מה הקטע שלך?״ שמעתי את קולו. הסתובבתי לכיוון שממנו בקע הקול רואה אותו עומד מולי.
״עבדתי כלכך קשה בשביל להיכנס לשם ולהתפרנס טוב כדי שאני ואחותי נוכל לחיות כמו בני אדם, מי אתה שתהרוס את זה?״ את המשפט האחרון הוא צעק בתיסכול.

״אני חושב שהסברתי לך כלכך הרבה פעמים מה אתה צריך לעשות.״ אמרתי, מרים את כף ידי לסנטרו ומחזק את אחיזתי בו.
הוא נרתע לאחור מעיף את ידי ומסתכל עלי במבט הכי קשוח שיכל להוציא.
״בהצלחה עם זה.״ אמרתי לו נכנס לרכב עם חיוך ענק.

״מיזה?״ הכוסית שאלה.

״זה שאני רוצה לזיין.״ גיחכתי רואה אותו דרך החלון מביט ברכב עם עיניו הגדולות.

״הוא נראה טוב.״ ג׳ין חייך לכיווני עושה רברס ויוצא מהחנייה.

״אני יודע.״ נאנחתי קלות נשכב על הכיסא האוטומטי.
צלצול נשמע מהפלאפון שלי, קוטע את המחשבות שרצות בראשי.
׳לא לענות׳ כתוב על הצג.
יונגי הזבל.