פרק 2
. . . . . . . . . .
הקור בלילה בכלא, זה יכול להיות הדבר הכי מציק, שאתה רגיל לחום של בקתה מוסקת.
ג׳ימין די הודה שבזכות זה הוא יכול לשכוח קצת מהמוות שלו מחר.
החולצה השחורה שלו הייתה מלאת דם, ובזכות צבעה הכהה ראו רק את הברק הנוצץ. מה שהזכיר לו את בגדי השופט.
הוא כמעט קרע אותה,
אבל חשב עד כמה יהיה לו יותר קר בלעדיה.
הוא היה עייף מאוד, וכן נרדם בין אם רצה ובין אם לא.
אבל כמה דקות אחרי שנרדם, חלום רדוף דאג להעיר אותו.
"זה... זה מה שאתה חושב?"
ג׳ימין גמגם, קולו רועד מבכי.
"אני כבר לא יודע מה לחשוב"
נאנח האדם שמולו.
ג׳ימין הזיל דמעות,
והדמות רק זזה באי נוחות, והתרחקה ממנו קצת. ממש קצת, אבל מספיק בשביל לשבור אותו.
"אב-אבל אתה חבר שלי"
"הייתי חבר שלך"
ג׳ימין הצטמרר
"למה אתה עושה לי את זה? אני צריך אותך, טאה!"
"אל תקרא לי ככה"
טאהיונג אמר, כשגם מעיניו התחילו לזלוג דמעות
"אבל טאה...למה?"
"אני לא רוצה להיות חבר של מישהו כמוך"
° ° °
ג׳ימין קם מזיע, נדרך מהמקום שהיה בו לפני דקות אחדות
מפלצת.
שוב המילה שהכי שנא לשמוע, המילה שתוקפת אותו כל יום, שמזכיר לו מה הוא באמת.
מאז אותו מקרה, שגרם לו להשתנות,
מבן אדם עדין, הפך לגס, מרגיש, הפך ליצור חסר רגשות, ממבין, הפך לתוקפני.
אבל זה עדיין בסדר, כל עוד עיניו לא משנות את צבען.
הרבה נוהגים לחשוב שלהיות ערפד זה כיף, אתה מגניב, יש לך כוחות על טבעיים, ואתה נשאר צעיר, ויפה.
ג׳ימין היה מוותר על כל אלה בשביל להיות בן אנוש, זה לא שווה את זה.
הבוקר לא היה נראה כמו בוקר, רק כמה קרני שמש בודדות שהצליחו להכנס דרך החלון.
"בוא איתי"
אותו שוטר נמוך מאתמול ניגש אליו.
"צריך להכין אותך, לשתוף לך את הצוואר, אתה יודע"
השוטר אמר בשמחה מסויימת.
ג׳ימין בלע את רוקו, המחשבה שמשספים לו את הגרון צמררה אותו.
לפחות הוא יודע איך הולכים להרוג אותו מחר.
רגע... זה היום.
הוא נחרד עוד יותר לגלות שהלילה כבר עבר "כדאי לך לחסוך את הזמן"
השוטר גיחך, מזלזל בו לחלוטין.
"אני לא צריך לחסוך זמן, זה בכל מקרה יגיע, הדבר היחיד שאני יכול לבקש, זה שזה יהיה מהר"
ג׳ימין מלמל והשוטר נראה מהורהר
"יש משהו במה שאתה אומר"
אמר לבסוף ופתח דלת, דלת למוות שלו
° ° °
הבמה שעלה עליה, הייתה גבוה במיוחד, שכל האנשים הצופים יוכלו לראות את הראש שלו מתנתק מגופו, בצורה הטובה ביותר.
כל האנשים בקהל, חיכו לאותו הרגע שג׳ימין פחד לחשוב עליו.
YOU ARE READING
לא בחרתי
FanfictionTaekook / yoonmin לפעמים החיים לא משאירים לכם מקום לבחירה. לפעמים נכתב לכם גורל אכזר. לפעמים אם אתם באמת רוצים אתם יכולים לשנות את העתיד שלכם. לפעמים רק אם אתם חזקים מספיק אתם יכולים לבחור לאהוב את עצמכם כמו שאתם ולא לתת לחיים להרוס אתכם, להמשיך לחי...
