פרק 8 | צרות

11.1K 419 61
                                        

                          ׳אתה לא רוצה לגרום לזה לעבוד
                         אתה לא רוצה לגרום לזה להיהרס
                            אתה רוצה שאני אקשיב לך
                   אבל אתה אפילו לא שומע מה יש לי להגיד.׳

אייס אמר לי מה שהוא מרגיש אליי אתמול, והוא היה עסוק מאז. החלטתי שאני אעבוד שעות נוספות היום במרפאה בגלל שאין לי מה לעשות היום.

אתמול בלילה, הסיוטים שלי חזרו מחדש.

אייס לא בבית אז הגעתי לתחנת אוטובוס ממש מהר. הגעתי למרפאה, ממש שקט פה היום.

נכנסתי לבפנים והלכתי לקבלה. ראיתי את שרה מדברת עם דניאלה שהייתה ממש עצבנית.

החלטתי לברוח מהשיחה הזאת. יצאתי מהמרפאה וראיתי את דניאל וחבר שלו.

כשראיתי את החיוכים השטניים שלהם, הפרצוף שלי החוויר והמחשבה האחרונה שהייתה בראשי היא כמה שאני רעבה.

                                            אייס

לא יכולתי להסתכל לריי בעיניים אתמול. בפעם הראשונה בחיים שלי, פחדתי. פחדתי שהיא תדחה אותי, או שתיכנס לצרות בגללי או יותר גרוע.

״בוס, דניאל מרטינז עדיין לא החזיר את הכסף וכבר עבר חודש.״ אחד האנשים מהכנופייה שלי, ג׳רי, אמר.

״אז למה אתה יושב על התחת שלך? לך תטפל בו!״

״אבל אני אצטרך אנשים איתי ו-״

״תגיד לרוברט ובלאק לבוא איתי, שהאחרים ישגיחו מבחוץ. אם משהו ישתבש אתה יודע מה לעשות.״ אמרתי בקול קר ובעצבים.

״קינג, אתה מוכן?״ בלאק, יד ימיני אמר.

נתתי לו את ׳מבט הבוס הקשוח׳ שלי כמו שאנשי המאפיה נוהגים לקרוא לו. הוא הנהן.

״אתה חושב שאנחנו צריכים כלי נשק?״ רוברט שאל.

״שכל אחד יהיה לו אקדח, זה מספיק. אנחנו הולכים למקום שמפוצץ אנשים, אנחנו לא הולכים להרוג מול כל הקהל הזה.״

שמתי את האקדח בתוך הג׳ינס וכמה סכינים למקרה שאצטרך.

כשעקבנו אחרי המכשיר שהראה לנו איפה הוא נמצא ראיתי שהוא קרוב למרפאה והלב שלי פעם בחוזקה. היא לא עובדת היום, היא בבית והיא מוגנת. אמרתי לעצמי.

כשהגענו למרפאה שמענו כמה אנשים, מה שאומר שדניאל לא לבד.

״תוכנית חדשה, תעלפו את כל מי ששם. זה יחסוך לנו צרות. תהיו מהירים ושקטים.״ אמרתי לאנשיי.

התקדמתי לרעשים של הצחוקים איפה שדניאל נמצא והלב שלי קפץ. ריי, הבן אדם האחרון שרציתי לראות פה.

כשהוא ראה אותי, הצחוק שלו נעלם והחיוך שלו נעלם כלא היה והוא התקדם לאחור לאט.

״אין לי את הכסף, בבקשה.״ הוא פתאום התחנן.

הוא מלמל. אם הוא היה יודע שכסף זה הדבר האחרון שאני חושב עליו עכשיו.

                                           ריי

הדבר האחרון שאני זוכרת זה דניאל נותן לי אגרוף לבטן ודם יצא מפי.

האנשים האחרים לא נראו כאילו הם רוצים להרוג אותי, זה פחות מלחיץ. כשהרעש באוזניי התפוגג יכולתי לשמוע את השיחה שמדברים סביבי.

״בוס אני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות את זה., אנחנו בחוץ וכולם רואים.״

״שחרר רוברט. אתה יודע מה קורה שמישהו מעז להתנהג ככה.״

הוא הולך להרוג את דניאל?

״אייס?״ לחשתי. הרגשתי את הגרון שלי בוער מהמכה ממקודם.

אייס היה בעולם משל עצמו. ניפפתי את ידיי לשניי אנשים שאני מנחשת שהם קשורים למאפיה של אייס.

״היא זזה.״ אחד מהם לחש.

״אתה חושב שאני עיוור? אני רואה שהיא זזה. לך אתה אליה, אתה הנחמד מבינינו. השני לחש לו בחזרה.

״או, היי אני רוברט, כואב לך משהו?״ האיש עם השיער החום המבולגן ועיניים הכהות שאל אותי.

״לא לא. אני בסדר. אני רק החלטתי לצאת היום עם דם על הבגדים שלי ועם חולצה קרעה כי זה סטייל.״ אמרתי בציניות. ״אייס? תעזור לי לקום בבקשה?״

הוא הסתכל עליי מבוהל מסיבה כלשהי וקרא לבן אדם השני ושניהם עזרו לי לקום.

״אייס?״ הוא לא הפסיק להיות מבוהל. דניאל מעולף פה על הרצפה וזה גם ככה גורם לי להילחץ. ״אייס!״ אמרתי קצת יותר ברעש ונגעתי בכתף שלו.

כשהוא הסתכל לי בעיניים העיניים שלו השתנו מצבע לבן חיוור לעיניים כחולות עדינות.

״היי, זה בסדר. אני בסדר, אתה בסדר.״ אמרתי והוא משך אותי בעדינות וחיבק אותי.

״את... את היית פצועה ומדממת.. ראיתי אותך מדממת, את עדיין מדממת.״ הוא לחש לשיערי עדיין מחבק אותי.

״אני יודעת. אני בסדר תירגע בבקשה.״ לחשתי בחזרה והרגשתי את השרירים שלו מרפים מהקול שלי.

״דניאלה, האמא המאמצת שלי בפנים עם שרה.״ אמרתי.

״רגע, הורים מאמצים? דניאל הוא גם האבא המאמץ שלך?״ אייס התנתק מהחיבוק רק כדי לראות אותי מהנהנת.

״אז דניאל הוא ה׳אבא׳ שדיברת עליו אבל לא באמת אבא שלך כי את מאומצת?״ הוא ניסה להבין והנהן לעצמו. הקול שלי לא היה כזה חזק כמו שהוא אמור להיות.

״אייס?״ אמרתי בעדינות.

״כן ציפור?״ הוא ענה.

״אני חושבת שאני עומדת להתעלף עכשיו.״ וסוף סוף נתתי לעייפות להתפשט על גופי.

הדבר האחרון ששמעתי זה אייס צועק את השם שלי.

SAVED BY A GANGLEADER ✔️Donde viven las historias. Descúbrelo ahora