׳ידעתי שאני אוהב אותך כשבית
הפך ממקום לאדם.׳
ריי
״אני אומרת לך, אין סיכוי שבלייק היה יודע.״ אני מגזימה.
״את באמת חושבת שלבוס אכפת? הוא ליווה אותך לכאן, מדגיש רוב.
״פשוט תשתוק ותיסע רוברט.״ אני אומרת.
״כן גברתי.״ הוא מציית.
״אוקיי, אבל אני לא רואה את נקודת מבטו של אייס.״ אני מצמצת אחרי שתיקה.
״גם אני לא בטוח.״ רוב משקר.
״אה באמת?״
״טוב, הוא נתן לך להישאר במשימה הזו אז הייתי אומר שהוא מקבל הרבה החלטות לא טובות.״ הוא מושך בכתפיו.
״היי! רק שתדע לך, התאמנתי קשה בשביל להיות כאן.״ אני משלבת את הידיים.
״בטח.״ הוא צוחק. ״עכשיו תסתכלי לבחוץ, אנחנו מתקרבים.״
ברגע שאנחנו מגיעים למה שנראה כמו בית נטוש, המרשמלויים כולם יוצאים ממכוניותיהם ומאופנועם וממהרים לקבל ממני הוראות נוספות.
״אגף מזרחי, תישארו בחוץ לכוננות. אגף מערבי, תישארו קרוב כשאנחנו חוקרים כל חדר. יש לנו מספיק אנשים להתפשט ולכסות יותר שטחים.״ אני מודיעה וכבר שולפת את התיק עם הנשק.
הם כולם מהנהנים, אף אחד לא שואל שאלות, ויוצאים לעבוד.
״את בטוחה שאת יודעת מה את עושה פה?״ רוב שואל בשקט.
״בוא נקווה.״ אני אומרת.
אנחנו נכנסים לבית בשקט, כל קבוצה כבר הלכה לאן שהיא צריכה.
אחרי כעשר דקות שהסתכלתי בחדר של המאסטר עם כמה אחרים, אנחנו מחליטים ששום דבר לא שווה היסתכלות ועוזבים.
בדרכי החוצה, אני מפילה משהו שנראה כמו כונן ומסתכלת מסביב כדי לראות שאף אחד לא בחדר יותר.
אני מוציאה את המחשב נייד שלי מהתיק שהיה עלי, מחברת אליו את הכונן ופותחת את הקובץ בקלות.
״תרחיק את בתי מזה.״ צועק גבר צעיר למראה למישהו שגבו מופנה למצלמה.
״אוי נועה, אולי היית צריך לחשוב על זה לפני שהרגת את כל משפחתי.״ קול מוכר צוחק.
״אני ממשיך להגיד לך, זה לא היה אני אנטוניו. תשחרר מזה כבר.״ צועק הצעיר.
אנטוניו, כמובן. אחר כך הוא מגלגל עגלה עם מחשב לעבר הצעיר שקשור.
״כאלה פנים יפות, אני זוכר את יום ההולדת שלה שהיה לפני שלושה חודשים. זה יהיה בושה למות כל כך צעיר.״ הצבע עוזב את פניו של האיש כשהוא מביט באנטוניו.
"בבקשה, היא בקושי ילדה. אתה יכול לקבל הכל, רק לא אותה.״ מתחנן האיש עוד יותר.
״קצת מאוחר מדי לזה חבר.״ אנטוניו אומר. ״האנשים שלי מטפלים בה כרגע, אבל אני יכול להגיד להם להחזיק אותה עוד קצת בחיים אם אתה רק תעשה מה שאני צריך שתעשה.״
האיש נועץ מבט על תמונת הילד שלא יכולתי לראות. אחרי כמה שניות הוא מקבל תבוסה בכך שהוא מפיל את ראשו ומתייפח בשקט.
״אני שמח שהגענו להסכם.״ אנטוניו צוחק ואני מתחילה לשמוע משהו מוזר מאחוריי.
״אתה יכול לפחות להגיד למי שלא יהיה שיטפל בריי היפה שלי?״
אני מסתובבת לאחור כדי לראות את אייס מחזיק מחבט ואת אנטוניו נראה המום.
״תזמון מושלם, ריי?״ אייס מחייך אלי ואני נאנחת בהקלה.
״את בסדר?״ אייס הולך לעברי שמרשמלויים אחרים ממלאים את החדר.
״אתה מכיר מישהו בשם נועה?״
״איפה שמעת את השם הזה?״ ההבעה שלו בפנים נהיית רצינית.
בלי צורך להסביר דבר, אני זזה מהאייס כדי לראות לו את המסך ועיניו מתרחבות לשנייה.
״אני מניח שאני צריך להסביר אז, לא?״
״כל מה שאני יודע זה שהוא אבא הביולוגי שלך, אמא שלך נפטרה בגלל מחלה ואבא שלך היה ממנהיגי המאפיה הבכירים. שמעתי שמשהו השתבש והוא פתאום איבד את הנאמנות מכל חבריו יחד עם הכסף שלו אבל חייו הפרטיים נותרו פרטיים כך שלא ידעתי שיש לו בת עד לפני כמה שבועות.״
״תכננתי לפגוש אותו כאן אחר כך כשחזרת הביתה ולהחליט אם הוא יפגוש אותך או לא, אבל לא הספקתי.״
״אתה יודע איפה הוא?״ אני שואלת, רועדת.
״כן.״ אייס הודה ואני בשוק מתשובתו.
״ואיפה הוא עכשיו?״ אני שואלת, מפחדת לשמוע את התשובה.
״במלון שעזבנו אותו.״
*
[1/3]
YOU ARE READING
SAVED BY A GANGLEADER ✔️
Teen Fictionתקציר ריי בת ה19 עוברת התעללות על ידי הוריה המאמצים שלא מעוניינים בה. היא בשנה הרביעית שלה באוניברסיטה כדי להפוך לרופאה. ריי חכמה במיוחד, ידועה בטוב לבה הרחב ובעיקר היא ביישנית מאוד. אייס בן ה21 הוא ראש כנופייה שקט ומסוכן. מעולם לא תראו אותו עם חב...
