SAVED BY A GANGLEADER ✔️

פרק 29 | איכשהו בטקסס

׳לכל אחד יש את המישהו הזה שהוא מדמיין
אותו במחשבות לפני שהוא הולך לישון.׳

אייס

עברו שבעה ימים, שבוע שאני לא יודע איפה ריי. לא עזבתי את המשרד, לא ישנתי, רק ניסיתי למצוא את המקום שהיא נמצאת בו. פרצנו לכל מצלמות הכנופיות שיכולנו לחשוב עליהן.

״אתה רוצה לאוכל?״ בלייק נכנס לבדוק אותי כמו שהוא עשה בכל יום בשבוע האחרון. הוא גם מודאג מאוד, למעשה, כל החבורה מודאגת בגלל שלא הצליחה לאתר אותה.

״אני אוותר.״ אני אומר, לא מוריד את העיניים מהמחשב הנייד שאני מקודד כדי להיכנס למידע של בתי החולים.

״שנמצא אותה, אתה תצטרך את האנרגיה שלך.״ הוא מתקרב צעד קדימה.

״אני אדאג לזה כשנמצא אותה.״ אני מתעסק עם הזקן הקטן שלי שגודל.

״זה מספיק.״ הוא סוגר את המסך. מה לעזאז-

החדר כולו מדכא, לא אכלת חוץ מחטיפי חלבון ומנות חמות, והכי חשוב, אתה מסריח.״ הוא דוחף אותי בחזה.

״מבחינה טכנית-״ אני מנסה להגן על עצמי.
״לא!״ הוא מרים את אצבעו. ״עכשיו, תחזור הביתה ותתקלח, תתגלח, תאכל ותחזור.״ הוא נושם עמוק כשהוא יוצא החוצה. ״יש לך אלפי אנשים שעובדים בשבילך, למען השם.״ הוא צועק בחוסר אמון.

יש משהו במה שהוא אומר. שמתי את הפנים שלי בידיים לפנישאנחתי אנחה עמוקה. כשהמרשמלו רואים אותי הם עומדים זקופים יותר ונותנים לי אהדה אבל אני פשוט בוהה ושומר על פני קרח. כולם יודעים שאני לא מראה רגשות, בלייק היה היחיד שמכיר אותי ככה בלי שנורה איפשהו.

אני נכנס הביתה בפעם הראשונה מאז שגיליתי שהיא לא יכולה להיות בזרועותיי. זה היה כמו שעזבנו אותו לראשונה. אני נאנח פעם נוספת לפני שאני גורר את עצמי למעלה שלוש קומות רק כדי להגיע לארון שלי. אני נכנס לשירותים, עדיין חושב על כל הדרכים האפשריות שיכולים לפגוע בה ברגע זה.

   ריי

״אדוני, המדדים שלה לא עולים.״ אומר קול שנשמע כמו לחישה.

״אני לא הורג את הילדה המסכנה הזו רק בגלל שמכונה לא רוצה לשתף פעולה.״ מגיב קול אחר.

״מצאת את האפוטרופוס החוקי שלה?״

״היא נראית מעל גיל 18, אבל אין לה רישומים. כלומר אם רק היית מחכה שהיא תתעורר.״ אני שומעת איזה קשקוש ומישהו עוזב את החדר.

אני מזיזה את האצבעות הצפופות שלי ובולעת ​​רוק יבש. אני מסתובבת כדי להודיע ​​למישהו שיעזור לי, ואני מרגישה שמישהו מכניס לי קש לפה.