אגדת השמש

חלק ראשון: פרק 1

אני לחוצה. ממש לחוצה. זה היום הראשון שלי בחזרה בבית הספר אחרי "התאונה". נעדרתי למשך שבועיים בהם, טוב... לא הרבה השתנה. בכל זאת. בית ספר, מה כבר ישתנה?

התשובה כל כך ברורה שאפשר לחשוב שצעקתי אותה בתוך ראשי. אני. אני השתנתי.

אני הולכת במסדרון העמוס בבית הספר ובטוחה שכולם בוהים בעיגולים השחורים שמתחת לעיניים שלי.

טוב, חסר להם שלא כי אני ציירתי אותם בעצמי. אני צריכה שכל הסיפור של "עשיתי תאונה ונכנסתי לתרדמת למשך תשעה ימים" יראה אמין...

לא שאני צריכה להתאמץ יותר מידי. אמנם לא עשיתי תאונה אבל בהחלט נכנסתי לתרדמת.

ועוד איזה תרדמת, התרדמת שחיכיתי לה כל חיי.

האמת, אני די שמחה שזה מאחורי. זה היה די מלחיץ לחכות לזה שיגיע. ומה שעוד יותר מלחיץ היו המבטים מההורים שלי. שהיו בטוחים שכל רגע זה קורה, בערך מאז שהייתי בת ארבע עשרה.

תמיד ידעתי שאני אסוודון. מאז שאני ילדה ההורים שלי הסבירו לי את המשמעות של התפקיד.

מכיוון שנולדתי עם האסווד, סימן הלידה שמעיד על היותי אסוודון, כל צעד שעשיתי בעולם היה מכוון כדי להכין אותי יותר טוב לקראת המטרה לשמה נולדתי. או יותר נכון לשמה בחר בי איזה כוח מסתורי עוד כשהייתי ברחם.

לכן כל בית ספר שאליו הלכתי, כל חוג שלקחתי, כל מקום שבו גרתי, נבחר בקפידה. לכולם היה צריך להיות דבר אחד- שיהיה שם מישהו שותף לסוד הכי גדול בחיים שלי. מי אני.

למשל בבית הספר, תמיד היה מורה שידע שאני אסוודון. ולכן גם התייחס אלי בהתאם והרבה פעמים נתן לי משימות שונות לעבוד עליהם בבית. חומר שונה ללמוד למבחן. כי אני, בניגוד לשאר התלמידים, גם הייתי צריכה ללמוד את ההיסטוריה של אסווד. ובחיי יש הרבה ממנה. כל זה בנוסף למאמן הפרטי הצמוד אלי מייקל. שכל יום אחרי שסיימתי את כל שיעורי הבית היה גורר אותי לאימונים פרטיים באולם ההתעמלות מתחת לבית שלנו.

כן, מתחת לבית. פשוטו כמשמעו.

זוהי עוד תופעת לוואי להיותי אסוודון. מבחוץ הבית שלנו נראה די רגיל- בית קרקע פרטי, עם חצר וקצת דשא, גדר לבנה. גם כשנכנסים אליו הוא נראה די נורמלי. אבל כשיורדים למרתף מגלים שבעצם אין לנו בכלל מרתף. יש לנו מעלית. שמובילה לכל הקומות מתחת לבית שלנו. וכן, גם לאולם התעמלות.

מאז שהאסוודון לפני שישים שנה חשף את עצמו לעולם- מי הוא ומה תפקידו, הקימו כל ממשלות העולם- באירוע חד פעמי ויוצא דופן- פרויקט משותף. פרויקט אסווד. שנוסד במטרה לעזור לאסוודון המכהן בכל מה שיצטרך. בין אם זה כסף, הגנה או מידע רגיש.

לכן היו איתי תמיד לפחות שני מאבטחים בהסוואה. ולכן הבית שלנו היה כזה מתוחכם. הוא נבנה וניתן לנו מטעם פרויקט אסווד. ומאיפה לפרויקט יש כל כך הרבה כסף ומשאבים? מכיוון שהתפקיד של האסוודון הוא להגן על כל העולם בערך. ומי לא ירצה לתרום למען מטרה כזו? טוב הגזמתי, לא בדיוק להגן על כל העולם. אלא לוודא שהאלדג'ון לא ישמיד אותו. אז אני לא בדיוק מגינה על אזרחים מפני פושעים ומעבירה זקנות את הכביש.