"מימיני אתה רוצה לשחק עם ג׳ין וקוקי?" שאלתי והנחתי את ג׳ימין על הדשא בפארק החשוך.
התנגש ברגל של טאהיונג ובלי לעצור הוא המשיך לג׳אנגקוק.
"הוא כזה חמוד" טאהיונג ציחקק, ג׳ימין טיפס על הגב של ג׳ין וג׳ין לקח אותו ואת ג׳אנגקוק לסיבוב.
"כן הוא מתוק" חייכתי והתיישבתי על הדשא.
"אני וג׳אנגקוק מתגעגעים אלייכם..." טאהיונג נאנח והתיישב לידי.
"גם אנחנו מתגעגעים אלייכם... משעמם לנו.." נאנחתי.
הסתכלתי על ג׳ימין וראיתי שהוא קופץ בשמחה ממקום למקום אבל ג׳ין וג׳אנגקוק מתרחקים ממנו מהר.
קמתי לראות מה קורה וראיתי שהוא משחק עם נחש.
"ג׳ימין! זה מסוכן!" הרמתי אותו אלי מהר.
"תרגע... אנחנו רק משחקים..." הנחש פתאום הפך לבן אדם,הוא היה הייבריד חצי נחש חצי בן אדם.. אף פעם לא ראיתי הייבריד כזה.
"אני לא יכול לסמוך עליך לידו." אמרתי.
"מה? אתה בכלל לא מכיר אותי... אנחנו סך הכל שיחקנו.." החצי נחש חצי בן אדם אמר.
"בדיוק. זו הסיבה שאני לא סומך עליך." גילגלתי את העיניים שלי "מימיני כמה פעמים אמרתי לא לדבר עם זרים.. במיוחד לא כאלה שיכולים להרוג אותך בנשיכה." אמרתי.
"מישמדבר" הנחש ציחקק.
"יש כאן בעיות?" ג׳קסון נעמד מאחורי והשעין את המרפק שלו על הכתף שלי.
"דבר אליו יפה ערפד מלוכך!" עוד הייבריד יצא מהשיח, הוא היה חצי כלב חצי בן אדם. 'איך זה הגיוני שהם מצליחים להפוך לבני אדם כשיש ירח מלא...?' שאלתי את עצמי וחזקתי את ג׳ימין קרוב אלי.
טאה-יונג והוסאוק נעמדו מאחורי ומאחורי ג׳קסון.
"אני רעב בייב" טאה-יונג אמר להוסאוק.
"כן גם אני" הוסאוק הסכים איתו והסתכל על ההייברידים.
"רוץ רוץ רוץ" ההייבריד הכלב אמר להייבריד הנחש ותוך כמה שניות הם נעלמו.
"זה היה קל" הוסאוק ציחקק והלך לנשק את טאה-יונג.
"באמת ג׳ימין לשחק עם נחש??" הסתכלתי עליו "אני מקווה שאתה מודע לזה שהוא היה יכול לפתוח את הלוע שלו ולבלוע אותך בשלמותך ועוד יהיה לו מקום לעוד."
"יונגי~ אתה מפחיד אותו" באם באם אמר וליטף לג׳ימין את האף.
"הוא אמור לפחד. זה לא משחק. לפחד מדברים מסוכנים זה פחד טוב ככה אתה נזהר. אז אני מעדיף שהוא ירעד מפחד פעם הבאה כשהוא יראה נחש מאשר שילך לשחק איתו כאילו הנחש לא יכול לעטוף את הגוף שלו ולחנוק אותו למוות." נאנחתי.
"אתה יודע שהוא יכול להבין אותך?" באם באם שאל מבולבל.
"בטח. וזה מעולה כי זה חוסך ממני לדבר על הנושא הזה שוב איתו." חייכתי אל באם באם ג׳ימין התקפל לכדור קטן בידיים שלו והצמיד את הראש שלו לסנטר שלי.
אחרי כמה זמן שיחררתי את ג׳ימין שוב כדי שהוא יחזור לשחק והלכתי לשכב על הדשא ליד כלום.
אחרי שדיברנו קצת הגיע הזמן לחזור הביתה אז הרמתי את ג׳ימין מהדשא ונפרדתי מכולם.
הנחתי את החתלתול החצי ישן בעדינות על המיטה והלכתי להתקלח, כשיצאתי ג׳ימין ישן ליד הדלת.
"אני מקווה שהוא לא היה שם הרבה זמן.." מילמלתי לעצמי והחזרתי אותו למיטה, נתתי לו נישקה קטנה על הראש ולבשתי את הפיג׳מה שלי.
שמעתי ילל קטנה והסתובבתי לג׳ימין.
"לך לישון קיטן מאסטר הולך לכבות את האורות בבית" חייכתי אליו. ג׳ימין התיישב על המיטה וילל שוב.
"אוקיי אני אקח אותך איתי..." נאנחתי והרמתי אותו ביד אחת, הצמדתי אותו לחזה שלי וכיביתי את כל האורות בבית.
חזרתי לחדר נשכבתי במיטה והנחתי את ג׳ימין על החזה שלי. ג׳ימין החליק בטעות והגיע לצוואר שלי.
"שלום שובב קטן" ציחקקתי וג׳ימין ילל "קר לך..? אוקיי בוא" הרמתי אותו, הכנסתי אותו מתחת לחולצה שלי והצאתי טיפה את הראש שלו מהקולר של החולצה.
"זה יותר טוב?" שאלתי, ג׳ימין גירגר שכל הקטן שלו רטט והרגשתי אותו דוקר את החזה שלי עם הציפורניים שלו ממש בעדינות.
"אני שמח" ציחקקתי וכיסיתי את עצמי עם השמיכה עד הראש של ג׳ימין.
ג׳ימין ואני התעוררנו בבוקר "מימיני ערום.." שמעתי אותו ממלמל הוא כנראה עוד לא הבין שגם אני ער...
"איפה מימיני? מימיני ישן מתחת לחולצה של מאסטר?" הוא שאל את עצמו "מממ מימיני אוהב את מאסטררר" הוא חיבק אותי חזק והצמיד את הראש שלו לכתף שלי "שששש לא להעיר את מאסטר" הוא לחש "קר לי.." הוא מילמל "אבל לא להעיר את מאסטר אסור. מאסטר אוהב לישון כללל היום מאסטר הוא הישנוני של מימיני" הוא ציחקק.
לא יכלתי יותר הלב שלי נמס חיבקתי אותו בעדינות והצאתי את הראש שלו מהחולצה שלי.
"ביייביייי~~" אמרתי בהתלהבות, ניסיתי לא לבכות מחמידות.
"אויי לא מימיני העיר את מאסטר?" הוא שאל בדאגה.
"לא בייבי אני הייתי ער מתוק שלי, אני אוהב אותך כל כך אתה כזה מתוק אני רוצה לאכול אותך כמו סוכרייה על מקל" אמרתי וחיבקתי אותו חזק, האוזניים שלו מיד נמתחו למעלה.
"למימיני יש רעיוןן!" הוא קרא והכניס את הראש שלו מתחת לשמיכה.
"קח מאסטר" הוא חייך חיוך קטן וביישן, הוא הוציא את היד שלו מהשמיכה ובאחת מהאצבעות שלו ירד דם.
"בייבי אני אמרתי לך לא לעשות את זה יותר.." נאנחתי והרגשתי רע, אני לא רוצה שזה יראה כאילו אני מנצל אותו.
"אבל מימיני רוצה. ומימיני יודע כמה מאסטר אוהב את הדם שלו" ג׳ימין חייך ונישק אותי "מימיני רוצה שתלקק לו את האצבע" הוא נשך את השפה שלו בביישנות.
"תודה בייבי בוי" חייכתי אליו והכנסתי את האצבע שלו לפה שלי ניקיתי אותה מהדם ואז הפסקתי והפצע התחיל להחלים לאט. אתה יודע לי יש עוד רעיון.. לסוכרייה על מקל.. חייכתי חיוך ערמומי והפכתי את ג׳ימין מעלי.
"על מה חשבת מאסטר?" ג׳ימין שאל וחייך.
"או~ הקיטן הקטן והתמים שלי" לחשתי ונתתי לו נשיקה קטנה "אתה תבין בעוד שניה" חייכתי ונישקתי אותו שוב.
ירדתי לאיבר שלו הכנסתי את האיבר שלו לפה שלי מיד וג׳ימין התחיל לגנוח בקול. אני אוהב את הגניחות שלו.
"מאסטר תפסיקק~~" הוא התבכיין, עצרתי מהר ועליתי חזרה אליו, הוא בכה.
"למה אתה בוכה קיטן?? אתה לא נהנה?" שאלתי בדאגה.
"מימיני מתבייש.." הוא בכה.
"במה קיטן שלי?" שאלתי "הגוף שלך מושלם" ליטפתי לו את הלחי.
"האיבר שלי קטן ומימיני גומר ממש מהר לא כמו מאסטר..." הוא אמר בקול ביישן.
"אני אפסיק כי אני בחיים לא ארצה ללחוץ עליך אבל רק שתדע בייבי בוי שזה לא מה שמעניין אותי, חשוב לי שאתה נהנה." חייכתי. אני וג’ימין קמנו מהמיטה להתארגן ולצחצח שיניים, ואז הלכנו להתלבש ג’ימין נעמד מאחורי וחיבק אותי בעדינות.
"מאסטר יכול בבקשה לגרום למימיני לגמור? כי עכשיו כואב לו..." ג’ימין אמר אחרי כמה שניות.
ציחקקתי "כן בטח, הכל בשביל החתלתול הקטן שלי" אמרתי והשכבתי אותו בחזרה על המיטה, ג’ימין גמר לי בתוך הפה אחרי כמה דקות "אתה היית כל כך טוב קיטן" חייכתי אליו.
"באמת?" ג’ימין הסמיק.
"כן, אתה רואה אין שום סיבה להתבייש~" התיישבתי לידו וחיבק אותו, הושבתי אותו מעלי ונישקתי אותו "קדימה בוא נלך לאכול משהו טעים ואחר כך גלידה!" אמרתי מהר
"גלידההה יאיייי" ג’ימין התרגש.
YOU ARE READING
school for special creatures 2. yoonmin
Romanceחלק 2 של בית ספר ליצורים מיוחדים למי שלא קרא את החלק הראשון זה חובה. ולמי שכן קרא את החלק הראשון קריאה מהנה.
