"מאסטר... מאסטר תתעורר~ מימיני לא רוצה לישון יותר ו ו ומימיני רוצה שמאסטר יתעורר בכבר~" התבכיינתי ונערתי אותו בעדינות. "מאסטר..." התיישבתי, אני ויונגי נרדמנו בתוך האוהל ולאף אחד מאיתנו לא היה כוח לקום למיטה, אז עכשיו זה בוקר ואני רוצה שיונגי יתעורר כדי שהוא יטפל בי.
היום זה היום שהוא הפך להיות המאסטר שלי ואם הוא חשב בהתחלה לטפל בי זה הרבה עבודה, הוא טעה.
זה לא שאני רוצה לעשות לו בכוונה קשה.. פשוט אני רוצה שהוא ידע מה מחכה לו... למשך... לנצח.. כי הולכים להיות ימים קשים, כל השנה הזאת אני ריחמתי עליו. יחסית.
הוא לא יודע עד כמה מפונק אני יכול להיות, ועד כמה אני צריך את התשומת לב שלו.
אני רוצה שהוא יתעורר בשביל שהוא יחבק אותי ויכין לי אוכל, אני רוצה גם שהוא ישחק איתי עד שימעס לי.
אם תהיה לו בעיה אני מיד יתחיל לבכות, ואם אני אקבל עונש אני עדיין אעשה את אותו הדבר.
למה?
כי אני רוצה לבדוק עד כמה יונגי יכול לסבול אותי, אני עומד לקבל את העונשים שלו. אני לא ישבור לו את הלב שוב.
ובכללי אני לא מתחנן לקבל עונש... יכול להיות שהוא לא יעניש אותי בכלל היום.. אני פשוט הולך להיות אקסטרה מפונק ובכיין.
כי יהיו לי ימים כאלה שהם לא יהיו בכוונה, פשוט ימים שאני ארגיש שאני צריך את יונגי יותר משאי פעם הייתי צריך אותו.
"מאסטר~~ מאסטר~~ מאסטר~" התיישבתי עליו ופתחתי לו את העיין בכוח.
הוא עדיין ישן 'אוףף תתעורר' חשבתי לעצמי וחיבקתי אותו חזק.
"תתעורר" הנחתי את הסנתר שלי על החזה שלו ועשיתי פרצוף עצוב.
"מאסטר" לקחתי את שתי הידיים שלו ושיחקתי איתם. הנחתי את הידיים הקטנות והקרות שלי על הפרצוף של יונגי והוא נבהל מהר והתעורר.
"בוקר טוב בייבי בוי~ למה אתה כל כך קר?? לא התכסת בשמיכה בלילה? את רוצה להיות חולה?"
"מימיני כן התכסה בשמיכה מאסטר... אבל הוא לא יודע למה הידיים שלו קרות... אבל לפחות זה עזר למימיני להעיר את מאסטר" ציחקקתי וחיבקתי אותו חזק.
יש לי גם תכניות להיות בערב, אחרי שהוא יעבור את היום הזה עד הערב אני אתן לו מה שהוא רוצה ואגיד לו תודה על כל מה שהוא עושה בשבילי.
נראלי אני צריך להגיד לו מה אני מתכנן לעשות היום כי זה לא אופייר מבחינתו שאני יתנהג ממש רע ביום שאני צריך לעשות בדיוק ההפך ולא להפסיק להודות לו על זה שהוא איתי...
אז אחרי שהלכנו לצחצח שיניים התיישבנו על הספה וסיפרתי לו את מה שאני רוצה לעשות היום וגם סיפרתי לו את הסיבה שאני עושה את זה וגם למה אני מספר לו שאני עומד לעשות את זה.
"אוקיי קיטן אם זה ממש חשוב לך... אין לי בעיה עם קצת אתגר..." הוא ציחקק "ועל זה שאמרת לי הכל עכשיו, למשך כל החופש מהיום לא יהיו לך עונשים שימשכו יותר משעה." הוא ליטף לי את הלחי ונתן לי נשיקה קטנה. "לך תתפרע מפונק שלי" הוא ציחקק שוב וחיבק אותי, חיבקתי אותו בחזרה בהתרגשות.
"תודה תודה תודה מאסטר~! אתה לא יודע עד כמה זה חשוב למימיני"
"אני יודע... זו הסיבה שאני זורם איתך עם זה... כי זה חשוב לך, וחוץ מזה אתה צודק, באמת צריך לבחון אותי."
YOU ARE READING
school for special creatures 2. yoonmin
Romanceחלק 2 של בית ספר ליצורים מיוחדים למי שלא קרא את החלק הראשון זה חובה. ולמי שכן קרא את החלק הראשון קריאה מהנה.
