school for special creatures 2. yoonmin

12

אני וטאהיונג הלכנו לסלון כדי להסתכל על הייברידים שלנו. נשענתי על הספה ועצמתי את העיניים שלי, עד ששמעתי את ג׳ימין בוכה.
פתחתי את העיניים שלי מהר וקמתי לבדוק מה קרה לו.

"מימיני קיבל מכה ביד מהשולחן!" ג׳ימין בכה התיישבתי על הריצפה לידו וחיבקתי אותו.

"זה יעזור אם מאסטר יתן לך נשיקה?" שאלתי והחזקתי את היד שלו בעדינות.

"כ-כן מאסטר" הוא בכה לתוך החזה שלי, נתתי לו הרבה נשיקות על היד והוא נרגע.

"זהו קיטן שלי?" שאלתי אותו "הכל בסדר עכשיו?"

"כן מאסטר." הוא אמר, ניגבתי לו את הדמעות וליטפתי לו את השיער.

"אתה יכול לחזור לשחק אבל הפעם תיזהר אוקיי?" נתתי לו חיבוק קטן וחזרתי לספה.

"מימיני נראה יותר קשה מקוקי" טאהיונג אמר.

"נה.. זה לא עיניין של קשה או קל... זה פשוט שצריך להתיחס אליו שונה הליטל בייבי בוי שלי וצריך להיות עדינים איתו זה הכל."

"קוקי יכול להיות פעמים קצת יא נו "תינוק" אבל זה רק משחק.. למימיני זה לא משחק זה איך שהוא מתהנג מאז שהוא נולד..."

"נכון. ואין לי שום בעיה עם זה, אני דווקא אוהב לדאוג לו והוא כל כך חשוב לי."

"מה אתה רוצה להגיד לי שאף פעם לא תיארת לעצמך איך מימיני התנהג עם הוא יהיה רגיל...?"

"לא... וזה גם לא משהו כזה חשוב שאני צריך להשקיע בו מחשבה. אני אוהב את אותו לא משנה מה." אמרתי

"ברור... אני יודע שאתה תאהב אותו לא משנה מה... אבל רק שאלתי כי זה סיקרן אותי, אני מכיר אותך כל כך הרבה זמן ואף פעם לא הייתי חושב על מצב כזה שבו אתה מטפל בהייבריד.."

"למה?" שאלתי

"למה? לא יודע אולי כי ג׳קסון הוא אח שלך והוא אוהב להתעלל בנשמות חסרות ישע.. "

"אז חשבת שגם אני ככה?" נאנחתי ושיחקתי עם האצבעות שלי.

"אוליי..." הוא מילמל "אבל היי....מה זה משנה העיקר שמימיני פה ואתה אוהב אותו תתעלם מהשיחה הזאת אוקיי?" טאהיונג נאנח והדליק את הטלוויזיה.
ג׳ימין רץ אלי והתייבש עלי, חיבקתי אותו ודחפתי את הראש שלי בגב שלו. ג׳ימין החזיק לי את הידיים ונשען עלי.

"מאסטר... אני יכול להגיד לך סוד?" הוא הסתובב אלי.

"כן." חייכתי אליו ג׳ימין התקרב לאוזן שלי.

"אני אוהב אותך" הוא לחש וציחקק לעצמו.

"גם אני אוהב אותך קיטן שלי" ציחקקתי וחיבקתי אותו חזק.

"שששששש זה היה אמור להיות סוד מאסטר!" ג׳ימין ניער אותי קצת.

"סליחה אני פשוט לא יכלתי להתאפק, התרגשתי." נישקתי אותו חזק.