שמענו אנשים נכנסים הביתה אז יונגי הרים אותי אליו ולקח אותי לסלון.
"טאה יונגי היונג" מילמלתי וחייכתי חיוך קטן "והוסאוקייי" יונגי הוריד אותי לריצפה ונתן לי ללכת לחבק אותם.
"מימיניי!!" טאה יונג הרים אותי אליו והתחיל לשחק איתי באוויר. אני בדרך כלל ממש אוהב שהוא עושה את זה אבל עכשיו שאני חולה, אני לא כל כך שמח עם זה.
"היי תזהר עליו הוא חולה.." יונגי אמר ועצר את טאה יונג.
"אוויי~~ מימיני אני מצטער..." הוא נאנח והחזיק אותי כמו תינוק. כולם התיישבו על הספה והתחילו לראות סרט בהתחלה ישבתי על טאה יונג ואז הוא עזב אותי. ירדתי לשבת על השטיח שאני ממש אוהב כי הוא מריגש כמו פרווה, עד שהרגשתי שמישהו מרים אותי מהריפצה.
זה היה הוסאוק הייתי קצת מעוצבן מזה כי אני ממש רציתי להישאר על השיטח..
"עכשיו תורי" הוסאוק אמר והושיב אותי עליו, אם מישהו מרים אותי מהשטיח ואני לא אתעצבן עליו זה יונגי.. אוף אני רוצה ללכת אליו עכשיו. אבל נשארתי על הוסאוק קצת כדי לא להעליב אותו או משהו כזה.. ואז ירדתי בחזרה לשטיח והתחלתי לזחול לכיוון יונגי. אבל נחשו מי עצר אותי?
"קדימה מימיני בוא נלך ביחד להביא עוד פופקורן בשבילך ועוד דם בשבילנו" ג׳קסון אמר והרים אותי אליו.
'אבל מימיני רוצה את מאסטר~~' חשבתי לעצמי ונאנחתי. הגענו למטבח וג׳קסון הושיב אותי על השיש הוא נתן לי עוד כוס עם פופקורן ואז חזרנו ביחד לסלון ג׳קסון הושיב אותי עליו ואחרי כמה דקות באם באם לקח אותי ממנו. 'יאיי עכשיו מימיני יותר קרוב למאסטר' הושתתי את הידיים שלי בשביל שהוא יקח אותי אליו ויחיבק אותי. אבל אז טאה יונג בדיוק חזר מהשירותים הוא הסתכל עלי כמה שניות ואז הוא חטף אותי מבאם הבאם והתיישב במקום שלו.
עשיתי פרצוף עצוב וזה התחיל להמאס לי קצת...
הם התחילו כבר סרט שני ואני עדיין יושב על טאה יונג ואז עברתי שוב להוסאוק ולג׳קסון ואז לבאם באם בסדר קבוע מיד ליד או מרגל לרגל יותר נכון... אבל אני רק רציתי את יונגי... לקראת אמצע הסרט כל המסירות האלה התחילו להמאס לי ממש. אני לא מרגיש טוב, אני מתוסכל, ועצוב.
אני סך הכל רוצה שיונגי יכרבל אותי אפילו בלי לראות את הסרט, אני לא צריך לראות את הסרט אם יונגי מחזיק אותי.
אני לא אוהב לעשות את זה בלי שום סיבה אני אחרי הכל לא ממש תינוק אבל.. ממש לא נעים לי להגיד להם שאני רוצה שיונגי יחזיק אותי עכשיו..
אז כשחזרתי לידיים של טאה יונג התחלתי לבכות לו בידיים.
"מימיני...? מה קרה?" טאה יונג שאל אותי וניסה לעודד אותי.
"כואב למימיני הראש..." מילמלתי בבכי ואז הרגשתי המגע המוכר והאהוב עלי. יונגי הרים אותי לידיים שלו והצמיד אותי אליו.
"ששש" יונגי לחש לי והצמיד את הראש שלי לחזה שלו.
"אני מצטער יונגס אבל אני נשבע שלא עשיתי לו כלום...." טאה יונג הרגיש אשם.
YOU ARE READING
school for special creatures 2. yoonmin
Romanceחלק 2 של בית ספר ליצורים מיוחדים למי שלא קרא את החלק הראשון זה חובה. ולמי שכן קרא את החלק הראשון קריאה מהנה.
