"נושא אחרון בייבי נשאר לך עוד רבע שעה" אמרתי והסתכלתי על השעון.
"אבל זה קשה למימיני מימיני לא יודע כלום כי הוא טיפש~~" הוא בכה.
"מי אמר שאתה טיפש מאסטר יתן לו עונש כואב מאוד!!" התעצבנתי.
"מימיני" הוא מילמל בפחד. נאנחתי וגיגלתי את העיניים שלי.
"כמה פעמים אני אמרתי לך לא לדבר על עצמך ככה?? הממ? כמה?" הייתי חסר סבלנות והיה לי קשה לשלוט על העצבים שלי באותו רגע.
"מימיני לא יודע.." הוא התבייש וירד ממני.
"אוקיי לך למיטה" קבעתי וניסיתי להרגע.
"אבל מימיני לא סיים ללמוד" הוא אמר בשקט והתחיל ללכת לכיוון המיטה.
"זה בעיה שלי? אני סך הכל ניסיתי לעזור לך אין יותר עזרה." קבעתי שוב אבל לא באמת התכוונתי לזה זה רק בשביל שהוא יפחד קצת. הוא השפיל את האוזניים ואת הזנב שלו ונכנס למיטה בלי אפילו להחליף לפיג׳מה.
"מימיני מאכזב את מאסטר כל יום שמימיני בחיים" שמעתי אותו ממלמל לעצמו בזמן שהוא שוכב במיטה ומיד נשבר לי הלב.
רציתי להקיא רק בההרגשה הרעה שהייתה לי.... אבל אני לא יכול להקיא... פשוט הייתה לי תחושה נוראה. אני חייב לשים עליו עיניים עכשיו כדי שהוא לא יעשה שטויות. אני מפחד... אני באמת לא יודע מה הוא יכול לעשות לעצמו..
לקחתי נשימה עמוקה וניגבתי את הדמעות שלי לפני שג׳ימין שם לב. סובבתי את הכיסא כדי להסתכל עליו והוא סובב את הראש שלו לכיוון שלי והניח את היד שלו על הכרית שלי. הוא מצפה שאני אכנס לידו.
"אני צריך ללכת עוד כמה דקות... ולך אסור לראות טלוויזיה אני מחכה עד שתרדם ואני קורא לג׳קסון שיבוא לשמור עלייך. " אני לא הולך לשום מקום.. באמת אני רק צריך כמה זמן של מחשבה.
"מימיני לא רוצה שמאסטר ילך" הוא אמר בקול רועד.
"מה? למה? אתה תישן אתה אפילו לא תשים לב שאני לא נמצא..." נאנחתי.
"זה לא בגלל זה.. מימיני מפחד" הוא אמר מנסה להחזיק את הבכי שלו.
"ממה? מג׳קסון בייבי? למה??" שאלתי בקול רגוע.
"לא... מי-מימיני מפחד שמא-מאסטר לא יח-יחזור כי מימיני הוא קיט-קטין ר-ר-רע~~" הוא אמר בבכי מר וכואב.
"בייבי~" נשבר לי הקול בזמן שאני מנסה להחזיק את הדמעות שלי.
"אני בחיים לא יעזוב אותך" אמרתי ונכנסתי מתחת לשמיכה מהר וחיבקתי אותו חזק.
"אב-אבל קיטן רע לא מגי-מגיע מאסטר ט-טוב" הוא המשיך לבכות בזמן שהוא מחבק אותי חזק.
"לא מימיני קיטן שלי אתה לא רע... את שובב וזה בסדר. אתה עקשן.. ולפעמים אתה לא תקבל את מה שאתה רוצה...ומותר לך להתבאס.. אבל אם אתה תגזים אתה תקבל עונש כדי שתלמד לפעם הבאה לא להגזים. אבל זה לא אומר שאתה מאכזב אותי וזה לא אומר שאתה קיטן רע."
אמרתי ויכלתי לשמוע את הלב שלו דופק בקול ולא הייתי צריך להשתמש בכוחות שלי בכלל כדי לשמוע את זה... החזה שלו קפץ הוא התחיל להשתעל מרוב הנשימות המהירות שהיו לו.
YOU ARE READING
school for special creatures 2. yoonmin
Romanceחלק 2 של בית ספר ליצורים מיוחדים למי שלא קרא את החלק הראשון זה חובה. ולמי שכן קרא את החלק הראשון קריאה מהנה.
