סולאנגלו ואפולו בהוגוורטס

הרכבת להוגוורטס חלק 2🚃🚃🚂

נ.מ אפולו

כשעלינו לרכבת, החלטתי שאני לא הולך עם כולם, החלטתי שאני הולך להכיר את האנשים שכאן. לדעתי כולם צריכים לשמוח כי לא לכולם יש הזדמנות להכיר אל נפלא ומדהים כמוני.
ראיתי שרון והרמיוני החליטו ללכת בכיוון אחר מהארי וג'יני אז החלטתי ללכת לכיוון שהם הלכו.
הם נכנסו לתא הראשון ואני אחריהם. הם די הופתעו לראות אותי, והרמיוני סיננה "אפולו מה אתה עושה פה? אתה לא צריך להיות כאן! זה תא רק של מדריכים.."
התעלמתי ממנה, והסתכלתי על שאר האנשים בתא, כולם חוץ מרון היו רציניים כמו הרמיוני, משמע, לא כיף איתם!
לא ראיתי ממש מישהו שכיף להתחבר איתו, אבל בכל זאת הצגתי את עצמי ואמרתי:  "הי, אני אפולו אליוס, אני חדש כאן, אז לא קיבלתי סיכה, או בגלל שאני מגניב מידי בשביל זה..
אבל זה לא כזה משנה לי, כי גם ככה אני לא רציני וצדקני כמוכם, אני נמצא איפה שכיף, ונראה שאיתכם לא יהיה כיף, יהיה רק שיעמום, חוקים לימודים וצדקנות, אז אני אלך לי..."
באתי ללכת כששמעתי גיחוך, ראיתי שזה בא מילד בלונדיני, היה לו צבעים ירוקים על הגלימה, והוא היה ליד ילדה שניסתה ליצור איתי קשר עין, כנראה בגלל היופי המדהים שלי.
לפי הגיחוח שלו, הבנתי שהוא מסכים איתי לגבי האנשים בתא. הסתכלתי עליו, ואז הסתובבתי ויצאתי, התכוונתי להיכנס לתא אחר, כששמעתי אותו יוצא אחרי.
"הי אפולו, אני דראקו, דראקו מאלפוי.
אתה חדש ונראה לי די נחמד, ולכן אני אגיד לך להיזהר עם האנשים שאתה מסתובב איתם.
כדאי לך להסתובב עם אנשים כמוני, מאשר עם בוגדים ובוצדמים. בכל מקרה עם בא לך להסתובב איתי, אז חכה רגע שנסיים עם ההדרכה ואז אם בא לך תצטרף אלי ואל החברים שלי לתא".  הוא הסתובב ונכנס לתא.
האמת לא אהבתי כל כך איך שהוא דיבר על הוויזלים ועל הרמיוני, אבל גם לא כל כך התעצבנתי על זה. מאז שהגענו לבית של סיריוס, לא מפסיקים לפקוח עלי עין ולדבר עליי מאחורי הגב. אומרים לי כל הזמן מה לעשות, (די מיציתי את זה כששירתתי את מג).
הם מדברים מאחורי הגב שלי, עלי, על וויל ועל ניקו. ובי הכי חושדים. אומרים עליי שאני מוזר, ומפחדים שאני משרת את הוולדי הזה.
שמעתי ש דמבלדור אומר שאפשר לבטוח בניקו ווויל, אבל הוא לא אמר כלום עליי, חוץ מלפתוח עליי עין.
נראה שהוא חושד בי או לא יודע מה לעשות איתי, ולי קצת נמאס, בכלל לא הייתי אמור להיות חלק מהמסדר המטופש ההוא, הייתי אמור להיות סתם תלמיד.
ולכן גם נשארתי לחכות לדראקו הזה, הוא לא חושד בי, ונראה לי שהולך להיות כיף איתו.
חוץ מזה הוא בדיוק הטיפוס שלי, יהיר וחתיך, אבל אין לי משהו אליו, הוא קטן מידי בשבילי ולא מספיק חתיך. אני כרגע בקטע של טריסטיין מקליין, (אבל פייפר, ובתכלס כל החצויים יהרגו אותי אם אני רק אתקרב אליו).
לאחר זמן מה דראקו יצא ראשון מהתא, אחריו ראיתי את הילדה ההיא, ואחריה עוד כמה ילדים עם סיכות מדריך. הלכתי עם דראקו לאחד התאים, (שמעתי בשמיעה שלי שרון והרמיוני יצאו אחרונים).  בתא היו עוד שני ילדים שנראו כמו בריונים להשכרה בסרטים שאני צופה בזמן הפנוי עם ת'ור (אולי הוא נורדי, אבל יש לו טעם מעולה) , ועוד כמה ילדים מוזרים. נראה שדראקו הוא מנהיג החבורה כי כשנכנסנו כולם התחנפו אליו. הילדה שהייתה עם סיכת מדריך, (מסתבר ששמה פנסי) ניגשה לשתי הבנות שישבו בפינה, והן לא הפסיקו לצחקק ולהסתכל עליי.
דראקו הציג לי את כולם, מסתבר שלשני הבריונים בהשכרה קוראים קראב וג'ויל.
אני הצגתי את עצמי גם, (התאפקתי להגיד במקום אפולו אליוס, אפולו אל השמש, הנבואה, היופי הגברי, המוזיקה, השירה, האומנות והחץ וקשת.)
ואז דראקו אמר בניבזיות:  "אני צריך בתור מדריך, לעשות סיבוב ברכבת ולבדוק שהכל בסדר.. זה גם יהיה הזדמנות להפחיד קצת את תלמידי שנה ראשונה".  חייכתי אליו באהדה, לפני שנהפחתי לבן תמותה בגלל שקיבלתי עונש מאבא שלי, הייתי עושה דברים כאלה כל הזמן. אבל השתניתי, והבנתי איזה נורא הייתי, אבל לא נורא, זה לא ביג דיל מה שקורה כאן עכשיו, אני הייתי באמת אכזרי, זה משחק ילדים. חוץ מזה יהיה קצת נחמד לעשות לשם שינוי משהו כיף.
אני הייתי צריך להחליף בגדים לבגדי קוסמים, ושהעלתי את הנושא הזה הבנות התחילו לצחקק.
גיגלתי עיניים, ולפתע נזכרתי שאני אל. החלפתי בנקישת אצבעות את הבגדים שלי, דראקו הרים גבה ואני משכתי בכתפיי ואמרתי שזה טריק שלמדתי ממכשפה בארצות הברית..
הבנות הקשיבו בעניין, אבל אני החלטתי לעזוב את הנושא, וסימנתי לדראקו לצאת.
קראב וג'ויל הצטרפו אלינו, אבל שמרו מרחק ונתנו לי ולדראקו לדבר.
דראקו סיפר לי על החלוקה לבתים, ואמר לי שעל החלטה אחראית מצנפת המיון, (השם היה לי מוכר, אבל לא היה לי כוח להתעסק בזה). הוא סיפר לי על כל הבתים ובין לבין גירש תלמידים שהפריעו במעבר.
והכריח כמה מהם להביא לו ממתקים. הוא הביא לי צפרדע שוקולד, מאוד טעים, אני צריך להמליץ על זה באולימפוס גיחכתי במחשבה על המבקרים באולימפוס, שרואים חדר מלא צפרדעים חומים ואלים שמנשנשים את הצפרדעים האלה. אני אישית הייתי מת על זה, לראות את זאוס לועס צפרדע, בעוד שפוסידון מתעצבן עליו שצפרדע זה יצור ימי וזה מעורר בו בחילה לראות אותנו לועסים נתינים שלו, גם אם הם משוקולד.
בכל מקרה נכנסנו לאחד התאים, וראינו שם את הארי רון והרמיוני, ניקו ווויל, ילדה הזויה, וילד מסורבל.
הארי נאנח, ואמר:  "מה?"  בתוקפנות.
"שמור על הנימוס, פוטר, או שאיאלץ לתת לך עונש,"  הוא אמר, זה היה קצת מצחיק לראות אותו מעמיד את הארי במקום, במיוחד אחרי שהוא יתייחס לא יפה לוויל וניקו מאחורי הגב.. הוא בכלל לא יודע ששמתי לב לזה, אבל אני אל אז אני רואה הכל, וראיתי את הפרצופים שהוא מכוון אליהם ושמעתי שהוא מלכלך עליהם סתם.."
"אתה מבין, אני שלא כמוך, בעל סמכו לחלק עונשים."
"כן" הארי ענה לו,"אבל אתה, שלא כמוני, פוץ, אז צא מפה ותעזוב אותנו כבר." גיחכתי, זה באמת היה טוב.
דראקו הזעיף פנים, וקראב וג'ויל שהיו מאחורינו קמצו אגרופים.
ואז אני הפסקתי להקשיב והסתכלתי על וויל ועל ניקו, בינתיים דראקו צחק על זה שהארי מקום שני אחרי רון, ורמז משהו על כלב.
הרמיוני התעצבנה ואמרה לו לצאת. הוא לא התייחס אליה והסתכל על וויל וניקו:  "אז אתם גם חדשים, כמו אפולו?"  הם הנהנו וניקו אמר: "משהו כזה.."
אני החלטתי לתפוס פיקוד ולהציג אותם:  "זה ניקו, והוא סוג של בן דוד של, וזה וויל החבר שלו, שהוא, ה.... ה... עזבו, המשפחה שלנו קצת מסובכת.." דראקו הנהן בהבנה והיה טיפה מאוכזב? מפוחד?
"טוב, אז אני אלך לעשות עוד סיור, היה נחמד להכיר אותך אפולו, ואני מקווה שתצא בסלית'רין, ושאתה והמשפחה שלך, תדעו למי להתחבר כי פוטר קצת משוגע לאחרונה.."
הרמיוני קמה וצעקה על מאלפוי לצאת. הוא יצא בלי לומר מילה ואני התיישבתי באחד המקומות הפנויים.
ראיתי כולם מביטים בי בפחד חוץ מוויל וניקו, לבסוף כשנמאס לי מזה, שאלתי למה בעצבים.
ג'יני מלמלה משהו על האנרגיה שהם מרגישים ממני, והבנתי שבטעות הראיתי להם חלק מהעוצמה האלוהית שלי.
מלמלתי משהו על כישוף העצמה, ונופפתי בשרביט שלי כאילו אני מסיר את הכישוף.
כולם הנהנו בהבנה, אבל נראה לי שהרמיוני עדיין חשדה בי.
בכל מקרה אחר כך כולם החליפו לגלימות של קוסמים, וראיתי שוויל כמוני נראה גם בזה טוב (הוא ירש ממני את כל הדברים הטובים).
העברנו את המשך הנסיעה בשתיקה, וכל אחד שקע במחשבות שלו, עד שלבסוף הרכבת נעצרה. וכולנו התארגנו ליציאה, (כל אחד עם המזוודות והחיות שלי, אני אמרתי שהטלתי על המוודה שלי לחש מכווץ והיא בתוך הכיס שלי כך שלא הייתי צריך לסחוב מזוודה מזויפת).

הי,❤️
מקווה שנהנתם מהפרק🤩
אני ממש אוהבת לכתוב מנקודת מבט אפולו, ויהיה הרבה נקודת מבט אפולו בפרקים הבאים, אז מי שלא אוהב את זה, אני מצטערת מראש. (אני די התמכרתי לכתוב ככה, אין לכם מושג כמה זה כיף, או שיש לכם?..)
והשאלה הפעם, היא:
מה העונה האהובה עליכם? 🌞🌧️🌨️🌬️