סולאנגלו ואפולו בהוגוורטס

אוכל מתפוצץ? או אפולו מתפוצץ? 🤯

*השיר למעלה, בגלל שבזמן שכתבתי, לא הפסקתי לזמזם אותו. וגם בגלל שזה בין השירים האהובים עליי.*

תהנו מהפרק🤗

נ.מ פרד וויזלי👨‍🦰

אני וג'ורג' ישבנו ודיברנו עם אפולו במשך איזה חצי שעה, היה לו כל מיני רעיונות טובים לכל מיני מתיחות, ודברים לחנות הטריקים שלנו.
והיה לו כל מיני סיפורים מצחיקים.
סיפרנו לו על הבעיה של השוקולדימום, שאנחנו לא מצליחים לפתח סם נגד, והוא אמר שבתור אל הרפואה, יכול להיות שיש לו משהו בשבילנו.
הוא התחיל לספר לנו על ההרפתקאות שלו עם מג בשנה האחרונה, הוא בדיוק הגיע לנקודה שבה הוא ממש פגש את פיתון, והתחיל להילחם בו,כשלפתע הוא השתתק, על הפרצוף שלו היה מראה מודאג וקצת כועס.
שאלתי אותו: "מה קרה? הכל בסדר?"
הוא היה בשקט לרגע, ואז אמר: "לא בדיוק, אתם זוכרים שסיפרתי לכם על החצויים?" הוא לא חיכה לתשובה, הוא המשיך במהירות. "בכל מקרה וויל וניקו הם חצויים, ווויל הוא הבן שלי.."
"ממה?!" ג'ורג' אמר בתדהמה, ואני הנהנתי בהסכמה.
"זה לא משנה עכשיו.. בכל מקרה אני מרגיש שקרה משהו, אז שידרתי אליו, אם הכל בסדר, אז הוא אמר שלא ממש, אבל אסור לי להתערב. הוא אמר לי לשלוט בעצמי ולא להתעצבן, ולחשוף את עצמי.."
"אז זה לא משהו רציני, כמו תקיפה, יותר מישהו מעצבן, שזקוק לנקמה!" סיכמתי בקול עליז אבל אם רצינות בעיניים.
אפולו חשק שיניים וסינן: "חרוז נחמד."
הוא עצם עיניים לרגע, ואז אמר בקול שקול: "תעצמו עיניים, אני עומד להשתגר.."
"חכה!" אמר לפתע ג'ורג', אפולו לא הגיב, אבל הסתכל עליו בשאלה.
"אל תחשוף את עצמך! איפה הם נמצאים?"
"בדשא ליד האגם.."
"ג'ורג' הסתכל עליי במבט מלא משמעות ואני הנהנתי, אמרתי לאפולו: "עשר שניות?"
"מה עשר שניות?" הוא שאל בקוצר רוח. (יש מצב שהוא יכול להיות פקעת עצבים יותר גדולה מאמא?)
"עשר שניות ואנחנו שם! אנחנו מכירים דרך קיצור.."אמרתי ומשכתי אותו מאחורי ווילון קיסוס ירוק, וג'ורג' מאחורינו.

נ.מ וויל 🌞

אני וניקו ישבנו על הדשא, והתחלנו לכתוב את החיבור בשיקויים.
עד שבאיזשהו שלב זה היה משעמם מידי, אז התחלנו לדבר. הוא סיפר לי על השיחת נזיפה שהייתה לו ולהארי. ונהיתי קצת מודאג. הייתי בטוח שהצטרפנו לעולם הקסמים רק כדי לעזור עם הלורד המוזר ההוא. לא ידעתי למה נכנסנו, ועכשיו רוב הסיכויים שנכנסנו לכל הדרמות והפוליטיות של הקוסמים. ולאיזה ריב מטופש עם אנשים סמכותיים טיפשים.
דיברנו, ביחד כשלפתע איזה ילדה מוזרה ניגשה אלינו.
"הי, אני פנסי.." היא אמרה בקול מזוייף קצת כמו אמבירדג'.
"הי, אני וויל וזה ניקו.." אמרתי בנימוס.
"כן, אני יודעת, רוצה לצאת איתי? יש עוד שבוע יציאה להוגסמיד, ואם תרצה נוכל לצאת לדייט."
"לא תודה." אמרתי בנימוס (כמובן).
"למה? אני יפה מאוד, והרבה יותר טובה מכל הבוצדמים והבוגדי דם שאתה מסתובב איתם." היא אמרה בהיתנשאות.
"לא זה לא!" אמרתי בטון פחות נחמד (הרבה פחות) והוספתי. "וגם אני לא מוכן שתדברי לחברים שלי ככה! ואם את חושבת שהם פחותים ממך, זה שאת מדברת ככה, לא הופך אותך ליותר טובה מהם, להפך, זה הופך אותך לבן אדם הרבה פחות טוב מהם.."
"ממש הכנסת לה," מילמל ניקו בציניות. ואני גילגלתי עיניים.
פנסי לא וויתרה, (כאילו למה? בשם האדס, למה?) "אז תהפוך אותי לבן אדם יותר טוב."היא אמרה בפלרטטנות. "נצא לדייט בהוגסמיד ותלמד אותי איך להיות יותר טובה."
"הוא אמר לך לא!" אמר פתאום ניקו בקול מסוכן.
"אתה אל תתערב!" היא סיננה אליו באיום.
התחלתי להתעצבן, אף אחד לא ידבר ככה לילד מוות שלי.
הרמיוני שבמפתיע הייתה לצידי פתאום. (וכך גם כמעט רוב התלמידים שישבו בדשא, היו מסביבנו.) תפסה לי את היד באזהרה, לא לעשות כלום. הנהנתי הבהנה.
ניקס שניהיה עצבני מרגע לרגע אמר: "אני אתערב כמה שאני ארצה, במיוחד אם מישהי מתחילה עם חבר שלי, ובמיוחד אם את מעליבה את חברים שלי." הוא אמר ונישק אותי נשיקה ארוכה מול כולם.
לחשתי לו "תודה". ופנינו להביט בפנסי.
היא הייתה אדומה כולה, אבל היא לא התבלבלה ונסוגה אפילו לרגע "אה, אתם ביחד?" היא עשתה את עצמה מופתעת, בצורה מאוד לא משכנעת. "אני לא מאמינה!" היא אמרה פתאום עם חיוך מאוזן לאוזן.
"למה שלא תאמיני? הקשר שלנו מאוד אמיתי." אמרתי והצמדתי את ניקו אליי.
פנסי לא התבלבלה לרגע ואמרה: "נתחיל מזה שאתם בן ובן ביחד, וזה לא כל כך בסדר, זה אפילו קצת מגעיל." תפסתי את ניקו שהיה שנייה מלהתנפל עליה. "אבל גם אם אתה באמת נמשך לבנים, זה לא הגיוני שאתם שניכם ביחד!" היא אמרה בניצחון.
" למה לא?" שאלתי אותה "אני אוהב את ניקו והוא אוהב אותי!" אמרתי גם בניצחון.
"אוי, תעשה לי טובה, תסתכל על עצמך, אתה כזה חתיך ומושלם,"היא הצביעה עלי "זה לא הגיוני שאתה עם הגוש כיעור הזה שכאן." היא הסתכלה על ניקו בגועל.
עכשיו היא הגזימה. רצתי אליה בכוח והרמתי את היד כדי לתת לה סתירה חזקה. כשלפתע יד חזקה תפסה אותי.
הסתכלתי וראיתי את אבא, מונע ממני להתקרב אליה, פנסי קצת נסוגה לאחור, והיא הסתכלה על אבא/אפולו בשנאה.