סולאנגלו ואפולו בהוגוורטס

ארוחת בוקר מוזרה

נ.מ הארי פוטר⚡

שקט.

הבית ספר לא התפוצץ.

שום דרמה.

מוזר.

היום הזה פשוט מוזר.

אפילו ממש, יחסית להוגוורטס.

היום בבוקר קמתי, די מוקדם, כתבתי מכתב לסיריוס, לסנאפלס, שבעצם מה שהוא אומר ברמיזה, שכאב לי הצלקת ליד אמבירדג', ושאנחנו ממש מודאגים לגבי האגריד.

כמובן שהייתי זהיר ווידאתי שאף אחד אחר חוץ ממנו לא יבין מה כתבתי..

כאילו ברמיזה מוזרה כזאת, מתגעגעים לחבר הגדול שלנו.. או נחמדה כמו אמא שלך..

הלכתי במסדרון לינשופיה, די מוקדם יחסית לשבת בבוקר, בכל אופן כבר אמרו לי באחת מהישיבות צוות של הפאפיק, שזה לא מעניין כל התיאור של היום שלי.. אז אני אקצר..

ניק הזהיר אותי מפיבס שרוצה להפיל פסל על ראש של מישהו, ואז ראיתי את צ'ו בינשופייה, והיה קטע ממש מוזר שפילץ' ריגל אחרי הדואר שלי, הוא חשב שאני מבריח לא חוקי של פצצת סירחון.

יאי!

אבל לפחות היה לי שיחה ממש נחמדה עם צ'ו..

בארוחת בוקר וויל וניקו הצטרפו אלינו, רון היה קצת לחוץ לגבי האימון קווידיץ' מאוחר יותר היום, אבל הוא נרגע, או יותר נכון חזר לשפיות אבודה אחרי שהרמיוני התחילה לדבר על זה שאנחנו בפיגור בשיעורי בית..

אם כי רון הרבה יותר שמח כשג'יני הופיעה והתחילה להגיד, "אתם יודעים מה קרה? כי פרד וג'ורג' התחילו למכור סחורה בחשאיות יותר מתמיד.. הם גם השעו לשבוע את כל הפצלוחים (ה.כ נכון זה מילה ממש כיפית.. פצלוחים..) שעמדו בתור כדי לנסות תמורת כסף את החטיפים למבריזים שלהם..

"אין לי מושג מה הם מתחננים, אבל זה בטוח לא משהו טוב... והם גם צריכים להפסיק לעשות ניסויים עם הזבל שלהם, על שנה א.. אמרתי את זה להם אלף פעמים!" הרמיוני אמרה בכעס והרימה טיפה את קולה.

היא התחילה להסמיק רק כשראתה שכל התלמידים משנה א, הסתכלו עליה באימה.

"ריגשותינו נפגעו," נשמע קול מאחורינו. הסתובבתי וראיתי את פרד וג'ורג' מאחורי.

"כן, פרד צודק," אמר ג'ורג', "ציפור נפשינו לא כתמול שלשום."

פרד הנהן בעצב ודרמה מזוייפת.. "הסחורה שלנו המעולה שבמעולים."

ג'ורג' חייך אל כמה תלמידים שהקשיבו לנעשה, "כן, הזבל היחיד שקיים פה זה הלימודים... הסיבה היחידה שאנחנו כאן השנה זה כדי לעשות סקר שוק, וגם להתחמק ממות בייסורים על ידי אמא שתגלה שפרשנו מהלימודים.."

"חוץ מזה, אלף פעמים זה המון, אין סיכוי שאמרת את זה אלף פעמים.." נשמע קול מאחורינו. הסתובבתי, אפולו עמד מאחורינו עם תלבושת בית ספר!!!! הוא התיישב באדישות על כיסא שקרוב אלינו, ואחריו גם פרד וג'ורג' התיישבו. כל אחד העמיס לעצמו אוכל על הצלחת, אפולו נגס בחוסר עיניין בטוסט שלו ואז הניח אותו בחזרה בצלחת עם פרצוף קצת מדוכא.