סולאנגלו ואפולו בהוגוורטס

אפולו חופר יותר ממני, ויותר מזאוס כשהוא עצבני..

נ.מ אפולו 😎😎

אז איפה הייתי? כן, הלכתי לכיוון האולם, לארוחת ערב.

בכניסה, הנימפות והידידות האהובות עלי חיכו לי, חייכתי אליהן ונכנסו יחד לאולם.

עובדה מפתיעה ומשעשעת, אם אתם עם כישרון להיכנס למקומות, פשוט להופיע שם, אם זה בדרך כלל המקום שלכם, ואתם מנסים ליצור רושם שתמיד היית שם, אבל אם מישהו היה מסתכל שנייה קודם ולא היה לו אפילו סיכוי או קמצוץ לראות אותכם, מכירים את זה? בכל אופן אם אתם רוצים לעשות את זה, בחיים אל תעשו את זה ליד האל שהמציא את זה..

בחיים אל תעשו את זה לידי, בכללי אל תעשו לידי קטעים שלי, זה ממש מעצבן! היה לדיוניסוס תקופה כזאת, בעצם מאז הוא מעולם הוא ניסה לחקות אותי, בכל אופן זה לא נגמר לו טוב, בואו נגיד שאני רציתי חמישים שנה שלמות יותר של שקט, אז העונש שלו התארך למאה שנה (אופסי?)

בכל אופן, עוד עובדה משעשעת, נחשו מי ניסה לעשות את זה?

אם אתם מנחשים, ואתם חצויים שלא הכירו בהם, אז יש מצב שאכיר בכם עכשיו, כי אם לצטט את רן דנקר:

"וואלה יש מצב הייתי אז עם חצי עיר.."

בכללי יש לי הרבה מה להגיד על רן דנקר, הוא כמו טריסטין מקליין הישראלי בשבילי, או הארי סטיילס בשביל רוב הסביבה לאחרונה של הכותבת הממש (לא) מקסימה שלנו..

(ה.כ👑 אמת, רגעעע מההה? אפולווווו!)

אבל נדון על החתיכים האלה  אחר כך, כי כרגע יש מצב שעיצבנתי מישהי בדרג קצת יותר גבוה משלי, ואולי היא לא יכולה לפטר אותי, אבל בנתיים היא הגורם החזק כאן, יש מצב שיותר מאבוש המלבב שלי..

בכל אופן, אם לא ניחשתם מי ניסה לעשות טריק שאני נמצאתי, בזמן האיחורים שלי לפגישות משעממות באולימפוס, כלומר חפירה חפירה, גילגול עיניים, נחירה..

אז זה דמבלדור.   הוא ביחס למי שהיה במסיבה המאותגרת שיכלית אתמול, נראה די בסדר,  יותר בסדר מהבן הזוהר בחושך שלי..

הוא נראה כאילו לא קרה כלום, וזה גרם לי עוד יותר להתעצבן..

מכירים את זה שכמה עיצבנו אותך נורא והרגו או בגללם נהרג היתוש האהוב עליכם. ואז אתם לא יכולים להתעצבן על כל המעורבים בדבר, בגלל שהם או פצועים, או סתם ממש משפיעים במשפחה הדפוקה והמעצבנת שלכם, ואז בא מישהו אחד, ומסתכל עליכם כאילו לא קרה כלום, ועליו אתם יכולים להתעצבן, אבל עדיף לכם שלא, כי אז תפסידו בהתערבות מטופשת והמצב של כל העולם ידרדר משמעותית.. אבל הוא ממש מולכם, משתמש בשיטות שהמצאתם לפני מאות שנים, ונדרשת לכם כל השליטה העצמית של כל הסדנאות עצבים שעברתם עם מדריכה שמסננת אתכם, כדי לא להתפוצץ עליו?

מכירים את זה שהעיניים שלכם זוהרות ובמצב של עוד שנייה מי שהסתכל עלייך, ימות, ואז אתה עוד צריך להתנהג כרגיל?