אובססיה אפלה|| Dark obsession

פרק 3-העבר חלק ב׳

~לפני חצי שנה~
*נקודת מבט-בראיין*
התקשרתי במהירות לליאו העוזר הכי קרוב אליי ״מהר תמצא לי פרטים על מישהי בשם אמילי פארקר״
״אין בעיה בוס״ •ניתוק• הייתי חייב לדעת עליה היא מסקרנת אותי.

נכנסתי לאוטו והתחלתי לעקוב אחריה מבלי שתשים לב כמובן עד לבית הספר שהיא נכנסה אליו.

״בוס״ ליאו התקשר אליי ״כן ליאו השגת לי מה שבקשתי?״ ״כן אל תדאג בוס הכול אצלך במשרד מוכן כבר״ ״מצויין,תשלח כמה שומרים שישגיחו עליה מרחוק מבלי שתחשוד ותיזהרו אם תשבשו משהו!״ ״כן בוס אל דאגה״ •ניתוק•
***

הגעתי אליי למשרד וישר פתחתי את התקייה עם המידע עליה-
שם-אמילי פארקר
הורים- אם-לורל פארקר בת 48,אב-ניקולאס פארקר בן 52.
אחים-אין
נולדה-בלוס אנג׳לס,בתאריך 1.12.03 בת 17.
חברים-דילן,עובד במסעדה מול חנות השמלות. מייגן,לומדת איתה באותה כיתה ועובדות ביחד.
מקום עבודה-חנות שמלות במרכז העיר.
***

אחרי שקראתי את התקייה עם המידע עליה שלחתי לכל מקום שיעקבו אחריה ויצלמו אותה וכמובן שבלי שתחשוד אחרת הכול לחינם,התחלתי לתכנן כבר איך להיפגש איתה שוב.

״בוס היום יש פתיחה חדשה לחנות שבה אמילי עובדת כדאי שתלך לשם״.
״באיזה שעה זה ועם מי היא הולכת?״ שאלתי את ליאו שנכנס למשרדי,״ב-20:00 בערב היא מגיעה עם חברתה מייגן ובן לשם״ אוקיי אז כנראה שניפגש עוד היום אמילי רומנו אישתי לעתיד.

*נקודת מבט-אמילי*
אחרי שנגמר היום הראשון ללימודים אני ומייגן קבענו להתארגן ביחד,בכל זאת הפתיחה של החנות שאנחנו עובדות בה חשוב שנתארגן בהתאם.

איך שבאתי להיכנס לבית מצאתי קופסא ליד מפתן הדלת.

שיערתי שזה לאחד מהוריי אבל לא,היה כתוב בפתק ׳לאמילי פארקר׳,אוקיי אם כך זה שלי.
***

פתחתי את הדלת למייגן והתקלחתי בזריזות.

יצאתי ובאתי להתלבש אך מייגן עצרה אותי ״זה מה שאת מתכננת ללבוש? החולצה והמכנס לא מתאימים לזה,תבחרי משהו אחר״ ״אין לי עוד משהו״ ״כן ומה עם השמלה הזאת שבקופסא״ ״איזו שמלה?״ שאלתי.

מייגן ישר הרימה את השמלה ונדהמתי ליופייה של השמלה. ״וואו השמלה באמת יפה אבל לא נראלי שזה מתאים כי לא כתוב מי שלח״,מייגן ישר עצרה אותי מעוד ניאום ויצאה כדי לתת לי להתלבש.

אחרי זה היא נכנסה לעצב לי את השיער ואת האיפור שיתאים לשמלה.
***

יצאנו בדיוק כבן הגיע עם המכונית שלו לאסוך אותנו ״אתן נראות מדהים גבירותיי״ אני ומייגן ישר הסמקנו וגיחחנו על הכינוי ׳גבירותיי׳.

*נקודת מבט-בראיין*
דאגתי שליאו יניח את הקופסא של אמילי בדיוק לפני שתגיעה ככה שתראה את זה ישר.

התחלתי להתארגן אחרי שראיתי שנשאר עוד שעה עד לתחילת האירוע.
***

נכנסתי למכונית והתחלתי לנסוע בדיוק כדאני יוצא מהרכב אמילי ושני חבריה עומדים בכניסה בדיוק מצטלמים באירוע ומסתובבים להם.

החלטתי להתבוננן בה במשך כל הערב עד לרגע שהיא חיפשה את השירותים ונתקלה בי.

״הלכת לאיבוד במקרה״ יותר אמרתי מאשר שאלתי.

״ל-לא אני בדיוק הולכת״ תפסתי בזרועה ומשכתי אותה קרוב אליי ולחשתי לה באוזן ״השמלה מאוד הולמת אותך״.

שיחררתי את ידה והלכתי כאשר אני שומע אותה צועקת לי מרחוק ״מי אתה?״ ״אתה שלחת את השמלה אליי?!״ ״היי אני מדברת אליך!״,יצאתי מהמקום והמשכתי לבית שלי ומתכנן כבר את הדרך שבה דרכינו יצטלבו שוב.

•
מה שבראיין לבש:

מה שאמילי לבשה:

מה שמייגן לבשה:

מה שדילן לבש: