אובססיה אפלה|| Dark obsession

פרק 9

*נקודת מבט-אמילי*
״את רוקדת יפה קטנטונת״ ברגע ששמעתי את הקול הזה ישר זיהתי מי פנה אליי.

באתי להסתובב אליו אבל הוא לא איפשר לי.
״זה יותר עדיף ככה נסיכה״.
״ברייאן בבקשה״ ״בבקשה מה?״ שאל בקול שמרעיד אותי וגורם לי לצמרמורת בכל גופי.

״בבקשה תפסיק״ ״אין טעם להתווכח על זה נסיכה,תקדישי לי את הרגע הזה איתך״.
באתי לענות לו אבל הוא השתיק אותי בכך שהצמיד אותי יותר אליו ורמז לי להנות מהרגע הזה איתו יחד.

״אני מנסה להתרחק א-אני ל-לא יכול אמילי!״
אמר בקול עקשני כמו ילד שדורש ממתק.
״להתרחק ממה?״ שאלתי בעקבות זה שלא הבנתי.

״ממך״ הוא השיב.
״אני מרגיש כאילו את כישפת אותי,אני לא מצליח להוריד ממך את העיניים ובטח שלא להפסיק לרצות אותך״.

הרגשתי את נשימתי נעצרת לרגע.
״מ-מה אמרת?״ אמרתי לו למרות ששמעתי מה שאמר לי.
״נסיכה אני יודע ששמעת מה שאמרתי״.
הוא סובב אותי כך שפניי לפניו ושפתיו מרחק נשימה משפתיי.

״זה היה לי לעונג לרקוד איתך,תודה קטנטונת״
אמר ולקח את ידי ומשך לנשיקה.
״א-אני לא מבינה״ אמרתי לו אבל הוא השתיק אותי בנשיקה.

השפתיים שלנו זזו בתיאום מושלם.
אפילו הלשונות שלנן התמזגו ביחד כאילו הן רוקדות.

כל אחד מאיתנו רדף לשליטה על הנשיקה הזאת.
ובן רגע זה נפסק,התנשמנו שנינו אחרי הנשיקה הסוערת הזאת.
פלטתי אנחת רוגז על כך שהוא הפסיק.

הוא גיחך ולחש באוזני ״נתראה קטנטונת״.
ובמילים האלה נפרדנו וראיתי אותו יוצא מהמועדון.
***

יצאנו מהמועדון אחרי חצי שעה והמשכתי לביתי.
כשהגעתי אמא שלי הגיחה משום מקום והחלה להטיף לי מוסר על השעה שבה חזרתי.

״אמא אל תדאגי פעם אחרונה נו״ ״אל תגידי לי לא לדאוג!!״ צעקה אימי.
״יש סוטים ברחובות אני לא צריכה לשמוע שקרה לך משהו!״.

״אוקיי אמא אני הולכת לישון״.ובכך סיימנו את הריב הזה.

*נקודת מבט-ברייאן*
אחרי הנשיקה לא יכולתי שלא להפסיק לחשוב עליה,שוב ושוב ושוב.
הטעם שלה היה ממכר,השפתיים שלה היו רכות כמו משי.

רק רציתי לנשק אותה שוב ושוב.
הבעיה הייתה שראיתי את ליאו מסמן שזה הזמן ללכת ושכול רגע יפלשו לכאן המאפיה השנייה שבה אנחנו נלחמים.

ובשביל שאמילי לא תפחד ממני הייתי חייב ללכת משם.
אחרת מה שהיא הייתה רואה שיוצא ממני היא הייתה נעלמת לי לנצח.
אני לא מוכן להסתכן בכך ולאבד אותה.

במיוחד לא עכשיו שאנחנו לאט לאט מתקדמים.
במיוחד לא לאחר שטעמתי משפתייה.
אני לא מסוגל לחשוב שמישהו אחר יגע בה או ינשק אותה.

היא שלי ומיועדת לי בלבד.
***

נכנסתי לבית שלי והתארגנתי לשינה.
כשסיימתי להתקלח ולהתלבש בהייתי בתמונות של אמילי שהיא העלתה לסטורי היום מהמועדון.
אם היא רק הייתה יודעת כמה עיניים היא סובבה היום.

כל אותן עיניים שרק רציתי לתלוש לאותם אנשים מהמקום.
סגרתי את הטלפון ונרדמתי.
***

*נקודת מבט-אמילי*
קמתי מהשעון המעורר לעוד בוקר שיגרתי.
הפעם רק עם הנגאובר.
לקחתי מהשידה כדור להקל על כאבי הראש שנוצרו לי כתוצאה מאתמול.

״אמילי בוקר טוב!״ אמי אמרה לי בהתלהבות שלא הבנתי למה.
״בוקר טוב?״ אמרתי בצורת שאלה כדי שתבין שתגיד לי למה היא כל כך שמחה.

״עוד חודש וחצי את בת 18!״
ואז נזכרתי באמת עוד מעט יש לי יום הולדת.
היום הולדת שלי מתקרב כל כך ואני שמחה.

כמה סיבות אחת מהן,ההורים שלי הבטיחו לי שאני יכולה לקבל בית ריק לשם שינוי ליום ההולדת הזאת.

והסיבה השנייה זה כי,טוב בואו מי לא רוצה בית ריק ולהחריב אותו.

״וואי נכון!,תודה שהזכרת לי אמא!!״ צווחתי בהתרגשות.
***

באתי לצאת מהבית ונתקלתי במעטפה בדואר.
שוב פעם אותן המעטפות בכל פעם.