אובססיה אפלה|| Dark obsession

פרק 26

~ממליצה על השיר בזמן הקריאה❤️

*נקודת מבט-אמילי*
התחלתי להילחץ מהפחד שזה אחד משומריו של ברייאן ואם נתפסתי אז הפרתי את החוק שאמר שגם על ניסיון לברוח אני אקבל עונש.

את העונש הקודם הוא אפילו לא הספיק לעשות מה יקרה לי אז עכשיו?.

הרגשתי את הבן אדם מתקרב אליי לעורף ולוחש לי באוזן ״אל תדאגי אמילי זה לוק אני חיפשתי אותך עכשיו תרגעי ולאט לאט אני אוריד את היד כדי שלא תצרחי או תשמיעי רעש,אוקיי?״.

הנהנתי עם הראש שלי.
לאט לאט היד ירדה והסתובבתי במהירות וזה היה לוק באמת.
מהפחד גם לא זיהתי אותו.

״ל-לוק מה קרה לך!״ צעקתי חלושות כדי שלא יבחינו בנו השומרים.
ראיתי את לוק וכולו חבול הפנים שלו מדממות והידיים שלו עם סימני קשירה.

״לא משנה מה קרה אמילי,עכשיו צריך להתחיל לתכנן את הבריחה שלנו אחרת אבוד על שנינו״.
״אבל הפנים שלך״ לחשתי לו.

הוא התקרב אליי עוד אחז בפניי בעדינות ולחש לי חזרה ״אמילי תירגעי הכול בסדר מבטיח״.
הנהנתי ואחזתי בידו והוא הוביל את שנינו אל המסדרון שמול המדרגות.

״אמילי זה המסדרון שמוביל ליציאה״
״אוקיי אבל מה אם יש שם שומרים?״ שאלתי אותו כי ידעתי שעכשיו אחרי הבריחה של לוק בטוח הוא הציב עוד שומרים כאן.

״אז תחכי כאן,״ אמר ומשך אותי לאיזה דלת שהתוכה מלא ארגזים אבל יש פתח קטן שאפשרי לראות דרכו את רוב הסלון ואת הכניסות למסדרונים.

״תחכי כאן בדיוק ואל תזוזי,אם השטח לא פנוי לפחות אדע שאת בטוחה כאן ותוכלי לברוח בעצמך איכשהו״.

״א-אבל לוק זה מסוכן אם מישהו יתפוס אותך הם יכולים הפעם להרוג אותך!״ התחננתי אל לוק שנלך היחד או שנתחבא ביחד לפחות.

״אמילי זה בסדר אל תדאגי מבטיח שהכול בסדר״ לחש וחיבק אותי חזק.
הוא שיחרר מהחיבוק חייך אליי וסגר את הדלת.

הצצתי מהפתח שיש בדלת וראיתי את ברייאן ואת מי שנכנס לחדר ממקודם כשברייאן צועק עליו.
״איך אתה ליאו הצלחת לפשל בזה!״ אז קוראים לו ליאו..

*נקודת מבט-ברייאן*
אחרי שבדקתי עם כל השומרים שפיקחו על לוק מסתבר שאחד מהם יצא מאוד דביל כשהשאיר את הדלת של המרתף פתוחה וככה הוא השתחרר משם והצליח לברוח.

עמדתי מול ליאו במרכז הסלון וצעקתי עליו גם
״איך אתה יכולת לעשות את זה! אתה הכי טוב כאן בשמירה וסמכתי עליך,איך פעם ראשונה מישהו מצליח לחמוק ממך!״

ליאו עמד מולי התקדמנו לעבר המדרגות ונמאסה עליי השתיקה שלו ״נו תענה!״
בדיוק כשצעקתי עליו נשמע רעש מהחדר שהוא המחסן ציוד ששם הכול מוחבא התוך הארגזים.

״נו באמת מה עכשיו!״ צעקתי והתקדמתי לעבר הדלת.
בדיוק כשנעמדתי למול הדלת אחד מהשומרים ירד מהמדרגות בריצה וצעק ״ברייאן ת-תקשיב אמילי..״

הינה עוד אחד מטומטם שלא מסוגל להשלים מילה.
״נו אני צריך לשלם למטפל שיבדוק את זה או שאתם מסוגלים להשלים משפט עד הסוף חסרי תועלת!״
״ברייאן אמ-אמילי לא בחדר שלה ובדקנו בכל הקומה היא לא נמצאת כאן״.

ובחלק הזה הלב שלי החסיר יותר מפעימה אחת.
הרגשתי מת.
ליאו התקדם לעברי ושאל ״ברייאן הכול בסדר?״
אבל לא הצלחתי לענות.
רצתי במעלה המדרגות ואחריי השומר וליאו.
פתחתי את הדלת במהירות ומצאתי פתק שם.

׳ברייאן שלא תעז להתקרב אליי שוב,אתה חתיכת שמוק ואני מאחלת לך שתמיד תסבול.
שלא תעז לחפש אחריי ברייאן,אני שונאת אותך.׳

החזקתי חזק את המכתב ומחצתי אותו.
״ל-לא אמילי״ התחלתי להיכנס לפאניקה.
היא כתבה את זה לי,היא שונאת אותי.