אובססיה אפלה|| Dark obsession

פרק 50

*נקודת מבט-אמילי*
מהרגע שנכנסנו למכונית והתחלנו לנסוע מהר לא ידעתי מה כבר לחשוב.
הטלפון שלי לא הפסיק לצלצל מהודעות ושיחות,חלק מליאונה וכמה מברייאן.

״לאן אנחנו ממשיכים מכאן?״ שאלתי.
״נמשיך אל לאונרדו ולורל הם בטח ימצאו איך לעזור לנו״.
לוק נהג הישר אל החברה של לאונרדו.

נכנסנו בסערה למשרד שלו.
״מה קרה למה אתם ככה? אמילי הכל בסדר?״
שאל לאונרדו לאחר שראה שאני כמעט מתעלפת.
״לא אנחנו צריכים עזרה״ לוק אמר.
״אוקיי תסבירו לי מה קרה״ לאונרדו ביקש והתיישבנו והתחלנו לספר לו בדיוק מה קרה,מההתחלה ועד לרגע הזה.

״אוקיי זה הרבה לעכל באמת שאני מנסה להבין איך אני יכול לעזור״ אמר לאונרדו.
״בבקשה רק תעזור לנו לחמוק ממנו כרגע,זה בעייתי עבורנו לברוח ממדינה למדינה רק בגללו״ אמרתי מתחננת.

לורל נכנסה למשרד והניחה בפנינו תה עם קנקן מים.
״אמילי יקירה לדעתי קודם תרגעי קצת את בפאניקה וזה לא טוב״ אמרה לורל ואני הנהנתי עם הראש.

לאחר חצי שעה שנרגעתי ולאונרדו ולוק דיברו בניהם מה לעשות בהמשך אני שוחחת עם לורל כל מה שקרה במסעדה,היא הייתה בהלם מהמהומה שהוא חולל.

״אמילי יקירה אני חושבת שאת צודקת שזה לא מתאים לברוח,אבל את צריכה להיות רגועה יותר מהמצב אל תשכחי שאת בהיריון״ היא אמרה חייכה והניחה את ידה על הכתף שלי כמעשה נחמה.

״תודה על הכול״ אמרתי מחייכת והלכתי אל עבר לוק.
״אמילי עכשיו נמשיך אל הבית שלהם,לאונרדו הציע שנגור שם בעקבות זה שיש לו אבטחה גדולה בבית וזה יקל עלינו למקרה וברייאן ימצא אותנו בבית הנוכחי שאנחנו נמצאים בו״.

״רגע וזה באמת בסדר מבחינתכם? אני לא רוצה שתרגישו שזה יותר מידי,גם ככה הסכמתם לנו לעבוד כאן איתכם״ אמרתי ללאונרדו ולורל.

״בהחלט שזה בסדר אמרתי ללוק נעבור דרך הבית שלכם לארוז מה שתצטרכו במזוודה ותסעו אחרינו אל הבית שלנו״ אמר לאונרדו ולורל הינהנה וחייכה.

״תודה רבה לכם על הכול באמת אתם מצילים אותנו״ חייכתי והודתי להם.
אני ולוק יצאנו מהמשרד בדרך לאוטו.
״חכי רגע אני צריך לעשות שיחה שניה״ אמר לוק והלך הצידה.

למי הוא כבר מתקשר?
לא רציתי לצאת יותר מידי מציקה הוא גם ככה טוב אליי אז עדיף שאני לא אציק לו.

אחרי עשר דקות הוא חזר ונכנסו אל האוטו ונסענו אל הבית,כשהגענו ארזנו את כל הציוד שלנו באוטו.
״אני צריך ללכת לסידורים ואני חוזר אוקיי אמ?״
(ה.כ-׳אמ׳ זה הקיצור לאמילי שהוא מכנה אותה)

״כן בטח״ השבתי מחייכת חיוך קטן.
מוזר קצת בעיניי,לאן כבר הוא צריך ללכת כל הזמן?
ניסתי לשנות את דעתי שאולי זה באמת משהו חשוב אבל בזמן האחרון לוק הרבה פעמים משוחח עם מישהו בטלפון ואז נעלם לסידורים.

מעניין מה הוא מסתיר.
בכל מקרה לוק חזר אחרי שעה והתקשרנו אל לאונרדו ליידע אותו שאנחנו התחלנו את הנסיעה ואנחנו בדרך.

״אמ הכול בסדר? את שקטה קצת״ שאל לוק.
״א-אה כן כן אני בסדר אל תדאג״ השבתי חזרה.
״אוקיי,איך את אז את יודעת לגבי מה שקרה את יותר טוב?״
״כן סוג של אתה יודע״ השבתי.

רציתי להגיד לו ולשאול אותו מה הקטע של הלחמוק כל יום לשעה או שעתיים אחרי שיחת טלפון ולהגיד שזה סידורים אבל מצד שני קפץ לי כל רגע לראש שאולי זה חטטני מידי.

*
הגענו אל הבית של משפחת קסטיליו.
״אדוני הם כאן אני מכניס אותם לבית״ אמר אחד השומרים באוזנייה.
זה דיי הזכיר לי את הזמן שהייתי עם ברייאן בבית כל השומרים והעידכון מצב.

״ברוכים הבאים,תיכנסו אני הוביל אותכם לחדר שלכם״ אמרה האישה שפתחה בפנינו את הדלת.
״החדר שלכם?״ שאל לוק.

״כן חדר האורחים שלכם סידרנו אותו והוא מוכן לכם הינה הוא כאן בקומה השנייה״ עלינו במדרגות במקום במעלית.

לוק הציע שנעלה במעלית אבל לא היה לי נעים כי השומרים לקחו את המזוודות ונכנסו למעלית אז אמרתי שנעלה במדרגות,מספיק הם סוחבים בשמנו את הציוד שלנו אז עדיף שלא נראה פלצנים מידי.

״הינה החדר שלכם,אני ג׳יאנה אם תצטרכו משהו אני כאן״ אמרה והתקדמה אל עבר הדלת.
״תודה ג׳יאנה״ אמרנו לה והיא חייכה בנימוס.
״אוקיי אז אני אשן בספה היא נראת כמו מיטה במילא״ הצעתי.

״מה פתאום המיטה ענקית תשני כאן אל תדאגי אני לא אעבור את התחום שלי״.
לוק אמר ואני צחקתי כי הוא התחיל להניח כריות כדי להפריד.

״הינה רואה אחלה של קיר הפרדה״ אמר וצחק.
התחלנו לסדר את הציוד שלנו.
את הבגדים אני סידרתי בארון ומגירות,ולוק סידר את הציוד שקנינו בנתיים לעבר החודשים הבאים להיריון,הוא הניח אותם בצד.

אחר כך לוק לקח בגדים למקלחת ואירגן לעצמו את הבשמים בשידה בזמן שאני סידרתי את השידה שלי באיפור וכמה ספרים שקנינו לא מזמן.

הטלפון של לוק שוב צילצל,לוק הרים את הטלפון ענה ויצא מהחדר.
״מה כל כך אינטימי שאתה תמיד יוצא בשביל לשוחח?״ מילמלתי לעצמי.

•🔮
התחלתי להכניס פלפל לספר איך הפרק?