1

7.5K 232 99
                                    

היום התחיל כרגיל, קמתי בשבע בדיוק, התארגנתי מהר. התלבשתי בבגדים שנסיתי לגרום להם להחמיא למבנה הגוף שלי, אבל אני לא חושבת שהצלחתי. סירקתי את השיער שלי, הוא חום וכמעט חלק, אבל אי אפשר לקרוא לו חלק.

השיער שלי הוא תעלומה קטנה, משהו בין חלק לגלי, יום פה ויום שם, אין לי מושג איך להגיד אותו.

הסתכלתי לרגע על הטלפון, ראיתי שיש לי זמן למסקרה וקונסילר, כדיי לטשטש את השקיות שלי מעייפות. התאפרתי, וירדתי למטה.

הבית היה ריק כמו תמיד, בדרך כלל ההורים שלי בעבודה בשעה הזאת, האמת, הם בעבודה ברוב שעות היום. אני לבד רוב הזמן.
זה משעמם אבל אני כבר רגילה לזה, בכל מקרה, הכנתי לעצמי אוכל להמשך היום, ויצאתי לבית ספר.

למזלי, אני יכולה ללכת לבית ספר ברגל מהבית שלי, ולא צריכה לקחת אוטובוס או לנסוע באוטו את המרחק הקצר הזה. וזה מה שעשיתי, התחלתי למהר בדקות האחרונות של ההליכה כדיי לא לאחר, ולמזלי הגעתי כמה דקות לפניי תחילת השיעור הראשון.

פגשתי את יואב בשער, ראיתי אותו בטלפון.
"היי", אמרתי לו, והמבט שלו התרומם אליי.

״היי,״ הוא ענה, התקרב אליי וחיבק אותי, חיבקתי אותו בחזרה, זה היה חיבוק מהיר ורגיל, זה הזכיר לי יותר חיבוק של חברים טובים.

"מה קורה?" הוא שאל אותי.
"הכל טוב, חוץ משלוש שעות מתמטיקה על הבוקר..." עניתי, עייפה כבר מלחשוב על מתמטיקה. אני שונאת את המקצוע הזה.

"ברור, נשמע סיוט" הוא הבין על מה אני מדברת.
"כן, לגמרי"

"בכל מקרה, ניפגש מאוחר יותר?" יואב שאל, בציפייה שאני אגיד כן.

יואב הוא ממש סבבה לדעתי, אנחנו יוצאים כבר תשעה חודשים, מאז אמצע כיתה י', אנחנו בקושי רבים, האמת, ואנחנו באותה קבוצה של חברים.
יואב לא ממש גבוה, אבל יותר גבוה ממני, ככה שזה מעולה. יש לו עיינים ירוקות ויפות (מאוד) ושיער חום בהיר וקצר.

הוא נחמד, והזוגיות איתו היא כבר סוג שלך הרגל בשבילי, אני בקושי זוכרת מה עשיתי לפניי שהכרנו.
"אין בעיה", עניתי לו וחייכתי חיוך מעט מאולץ, אני לא באמת מסוגלת לחייך לפניי שיעור מתמטיקה.

"טוב, אני חייבת למהר לשיעור הראשון, אז נתראה." אמרתי לו והגדלתי את החיוך שלי.
"סבבה," יואב ענה, וחייך אליי בחזרה.
עזבתי אותו והמשכתי בדרכי לשיעור מתמטיקה, על הבוקר.
אוף.

נכנסתי לכיתה, למזלי לפניי המורה, שירה כבר חיכתה לי בשולחן שלנו.
"היי יעל, מה קורה?" היא אמרה בהתלהבות הרגילה שלה, אף פעם לא הצלחתי להבין איך היא כזאת שמחה בבקרים, ואנחנו מכירות מאז כיתה ז'.

BasicWhere stories live. Discover now