33

2.4K 117 49
                                    

כשאני עם אדם, אני נוטה לשכוח את בכל הבעיות בעולם, או את ההשלכות של מה שאנחנו עושים. ממש כמו הפעם, כשאני יוצאת מהבית כדיי לדבר איתו לכמה דקות, ובסוף מבלה איתו את כל מה שנשאר מהיום.
בלי טלפון, בלי אפשרות לתקשר עם ההורים שלי, או עם אף אחד אחר.
אבל אני עם אדם, אני לא שמה לב לזה.
הבנתי את הסיטואציה שאני נמצאת בה רק כשאדם עצר את המכונית שלו, כדיי להוריד אותי בבית, בשעה הרבה יותר מאוחרת מבדרך כלל.

״ההורים שלי עומדים להשתגע.״ עיכלתי את המצב.

״מה אני אמורה להגיד להם? שיט, אני לא יכולה להגיד כלום כי אבא שלי ראה אותך, הוא יודע שהייתי איתך.״
המצב הסתבך יותר ככל שהמשכתי לחשוב.

״תירגעי, הכל יהיה בסדר, אלה ההורים שלך.״ אדם ענה.
״הם פשוט מודאגים מדיי. הם תמיד מגזימים, זה מעיק.״ פשוט אמרתי את מה שאני חושבת.
״אני מבין, אבל את חייבת להתמודד איתם.״

״אני יודעת. אני רק אומרת, במידה ולא תראה אותי מחר, תדע מי אשם בזה.״
חייכתי אל אדם והוא התחיל לצחוק. לקחתי שניה להעריך את הסאונד שאני שומעת כרגע, ולאחר מכן נאצלתי לשחרר את החגורה, ולנסות לצאת מהאוטו לפניי שיהיה מאוחר מדיי.

כשהסתובבתי בכוונה לפתוח את הדלת, האצבעות של אדם נכרחו סביב מפרק כף היד שלי, עוצרות אותי מלזוז.

סובבתי את הראש בחזרה אליו, ״במידה ואני לא אראה אותך מחר, אני אעשה את זה עכשיו במקום.״ הוא אמר לפניי שרכן לכיווני ונישק אותי. במהירות, כי אני באמת חייבית ללכת, והוא יודע את זה. התנתקתי ממנו, והרגשתי את הפנים שלי עולות באש. זה עדיין ריגש אותי, גם אחריי כל מה שכבר עשינו.

ניסיתי להישאר רגועה, ולהגיע כבר רשמית הביתה.
יכול להיות שהתת - מודע שלי ממש רצה להישאר, כי פתאום עלתה לי לראש שאלה שלא קשורה לשום דבר.

״תגיד, הדבר הזה מצלם?״ הצבעתי על מה שאני דיי בטוחה שהוא מצלמת רכב.
נזכרתי בכל מה שקרה היום והייתי חייבת לדעת.

״כן, למה את שואלת?״ אדם רק הסתכל עליי וכבר הבין את התשובה.
״אל תדאגי, המצלמה בידיים טובות.״
״אני לא מודאגת, זה פשוט מסקרן.״
״ברור. אבל בכל מקרה בפעם הבאה שאני אראה אותך, אנחנו לא נהיה בתוך אוטו. אוליי במקום הרבה פחות צפוף ויותר-״

״לילה טוב, אדם.״ קטעתי את השיחה, בחיוך מטופש שלא היה בשליטתי.
״לילה טוב.״ הוא השיב.
יצאתי מהמכונית, והחיוך הזה נשאר עליי עד שפתחתי את דלת ביתי, ושוב נזכרתי בסיטואציה.

***

״היי.״ אמרתי לאיש הראשון שראיתי כשנכנסתי הביתה, אבא שלי. הוקלתי לראות אותו ולא את אמא, בעיקר בגלל שהוא קצת יותר קליל ממנה. לדבר איתו תמיד יותר פשוט, וחוץ מזה, נראה לי שהוא מחבב את אדם.

BasicWhere stories live. Discover now