זה היה ה-23 בדצמבר, יום לפני ערב חג המולד, ויום ההולדת של לואי. הארי יצא וקנה ללואי גם מתנת יום הולדת וגם מתנת חג המולד, בידיעה שאין לו אף אחד אחר שיקנה לו את אלה. השעה הייתה שעת צהריים מאוחרת כשהוא סוף סוף הגיע הביתה, "אני בבית!" הוא קרא וסגר את הדלת מאחוריו. בר רץ אליו ודחף את הגוף הגדול שלו לתוך רגלו של הארי, וגרם לו לצחקק, "היי, בחור גדול."
מילו היה על הספה ונבח לתשומת לב, הארי הלך להרים אותו והצמיד לו נשיקה לראשו. "לו, אתה בבית?" הוא קרא לכיוון אזור חדרי השינה, כאשר לואי יצא החוצה, תיקו בידיו. הארי קימט את מצחו, "לאן אתה הולך?"
"אני מתארח במלון." לואי אמר כאילו זה כלום. "רק רציתי להודות לך שנתת לי להישאר בימים האחרונים, אני-"
"למה אתה עוזב?" הארי שאל והניח את מילו, הולך לכיוון לואי.
"זה ממש קרוב לחג המולד, ואתה הולך לבלות אותו עם המשפחה שלך." אמר לואי והסיט את מבטו ממנו. "אני לא יכול לתת לי לעצמי להישאר בסביבה, אני פשוט לא מתאים. כמו תמיד." הוא לחש את החלק האחרון, אבל הארי שמע היטב את מה שהוא אמר, וזה גרם ללב שלו לצמרמורת.
הארי נאנח דרך אפו, הוא לקח את התיק של לואי מידיו והלך להחזיר אותו לחדר האורחים
"היי! מה? הארי." לואי הך אחריו, "למה אתה עושה את זה?" "כי אני לא מתכוון לבלות את חג המולד עם המשפחה שלי." הוא נאנח, "התכוונתי לעשות זאת, אבל סערה ענקית תמקרבת ואנחנו לא יכולים להיפגש השנה, עד אחרי ראש השנה.
"ס-סערה?" לואי רעד כשנשך את שפתו התחתונה.
"כן, ממש גדולה. אתה יודע, שלג, ברקים, רעמים." הארי אמר, בלי לדעת שהוא גורם ללואי להרגיש יותר אי נוחות.
"ו-ובכן, אני עדיין ה-הולך לה-להתארח במלון. הייתי כאן יו-יותר מידי זמן." לואי הלך לתפוס שוב את התיק שלו, אבל הארי תפס את זרעותיו והוציא אותו מהחדר, "אתה נשאר כאן וזה סופי."
"למה אתה מתעקש?" לואי שאל, "למה אתה לא זורק אותי לרחוב, כמו ההורים שלי? כמו שכולם היו עושים?" הוא הרגיש איך הדמעות זולגות בעיניו. הארי פשוט נחמד מידי בישבילו, מעולם לא היה לו מישהו שהיה כל כך נחמד אליו.
"כי אכפת לי." אמר הארי.
"למה?" שאל בשקט כי הוא לא רצה שהקול שלו ישבר, "למה אכפת לך?" לואי שאל.
"כי אף אחד לא צריך לחגוג את ערב חג המולד לבד, ובמיוחד לא את היום הולדת שלו. וחץ מזה, אתה פשוט מתוק ונחמד, אני אוהב אותך בסביבה." הארי חייך. לואי הסיט את המבטו, הוא ריחרח והשיט יד כדי לנגב מתחת לעיניו הארי קימט את מצחו ולקח את פניו של לואי לידיו, "היי, למה דמעות?" הוא ניגב את דמעותיו באגודלו.
"אתה פשוט נחמד אליי." לואי ריחרח, "אף פעם אף אחד לא היה כל כך נחמד אליי. מישהו אחר היה מתייחס אליי כאילו אני לא אנושי, ואתה כל כך נחמד אליי ונותן לי להישאר כאן, א-ו-"
YOU ARE READING
A model and a fan-Larry /מתורגם
Fanfiction*גמור* לואי ביישן ושקט. הארי פופולרי וידוע. כמה לילות לפני יום הולדתו, לואי החליט שהוא הולך לספר להוריו שהוא הומו. אחרי הכל, הם ההורים שלו, הם יתמכו בו. אבל מה יקרה כשהוא יסולק מהבית? הארי רק רצה לטייל בשקט בחוץ, בלי שאנשים יציקו לו. אבל מה קורה...
