part 88

279 21 4
                                    

"יום עצל נשמע טוב." הארי קבר את פניו בצווארו של לואי, לואי חייך והידק את הכיסויים סביב שניהם, "כן, זה באמת קורה."

בעוד השלג יורד בכבדות בחוץ, הארי מחזיק את לואי בחוזקה, ומבקש ממנו שוב ושוב להישאר במיטה לנצח עד שיסכים.

"האז, אני צריך את השירותים." לואי טפח על כתפו של הארי, הארי ייבב והניד את ראשו אל צווארו, "נוו."

לואי ציחקק, "האזה, זה רק לרגע. אני מבטיח שאחזור כשאסיים." הארי השתולל ושחרר את לואי ללכת, לואי נגע בגומה שלו וקם מהמיטה, נכנס לשירותים.

כשהוא היה בחוץ הארי שכב על החזית שלו, לואי טיפס על המיטה והתיישב לידו, מעביר את אצבעותיו מעלה ומטה בגבו, "האז?"

"המ?"

"אל תירדם בחזרה, אני אשתעמם."

"זה לא עוזר לי שאתה ממשיך לגרד לי את הגב." הארי מלמל, לואי עצר וחיכה שהארי יקום.

"האזזזזזזזז. קום, תבדר אותי."

"תן לי חיבוק."

"פשוט התכרבלנו במשך שעה!"

"עדיין לא מספיק ."

לואי התיישב על גבו, "אני אציק לך עד שתבטיח לקום."

"אני אחזיר לך על זה."

"אני לא אתן לך."

"נראה על זה."

לואי התחיל לתקוע את אצבעו בהארי בכל מקום בפלג גופו העליון, בוחן את סבלנותו. הוא יילל כשהארי לא זז, שילב את זרועותיו על חזהו, "האז, קדימה כבר!"

"תחבק אותי. אני צריך את זה." הארי מלמל על הכרית, לואי הניח את ידיו על השכמות שלו וטלטל אותו, "קדימה למעלה! אני רעב ולא בא לי להצית את המטבח, תכין לי ארוחת בוקר."

"אם תחבק אותי עוד כמה שנים אני אעשה זאת."

"האזה תפסיק להיות מרושע!"

"אומר הבאג הקטנטן שלא נותן לי חיבוק ומעצבן אותי." לואי שילב את זרועותיו על חזהו, "טוב אז לפחות בוא נלך להתכרבל בסלון?"

"אבל נוח לי כאן."

"אבל אני רוצה לאכול!"

"אתה נשמע כמו נייל."

"אז תביא את נייל לחבק אותך."

"מקל הלחם הזה לא מחבק אותי, רק אתה."

לואי נאנח ושכה על גבו של הארי, "אתה יכול בבקשה לקום ולעשות לי ארוחת בוקר?"

"אתה יכול בבקשה לבוא לכאן ולחבק אותי?"

"אם אני אחבק אותך עוד קצת, תכין לי ארוחת בוקר?"

"כן." לואי התרחק ממנו וחזר מתחת לשמיכה, "רק שתדע שאני כועס עליך שסחטת אותי ככה."

A model and a fan-Larry /מתורגםWhere stories live. Discover now