A model and a fan-Larry /מתורגם

part 77

הארי התעורר במיטה לא מוכרת, ואז נזכר שאתמול הם ישנו אצל זאין וליאם. הוא השפיל את מבטו אל לואי, שעדיין ישן על חזהו.

הוא נישק את ראשו וחיבק אותו קרוב יותר, עוצם את עיניו. הוא נרדם שוב והתעורר כעבור שעה שזאין וליאם הכו אותו ואת לואי עם כריות.

"קומו עכשיו, כדאי לכם!" זאין צחק, הארי נאנח וניסה לזרוק לאחור כרית, אבל היה עייף מדי והמטרה שלו לא הייתה מספיק טובה.

ליאם ציחקק והתחיל לקפוץ על המיטה, הארי התגלגל על ​​לואי כדי להגן עליו, וגרם לו לצחקק.

"תגידו שלום למצלמה!" ליאם הצביע על המצלמה מול המיטה הארי הרים את מבטו אליו, "האם באמת צילמת את זה?"

"כמובן, למה שאחמיץ את ההזדמנות?" ליאם זרק עוד כרית, "בכל מקרה, אני עושה וולוג היום, אז תתמודדו עם זה. זאין ואני נלך להכין ארוחת בוקר, תרימו את התחת שלכם." הוא בלגן את שערו של הארי וקפץ מהמיטה, תפס את המצלמה ביציאה מהחדר.

"אנחנו לעולם לא ישנים אצלם שוב." הארי נאנח נגד צווארו של לואי, וגרם לו לצחקק, "זה לא היה כל כך נורא."

"כי לא קיבלת מכה מהכריות."

"כי התעקשת להגן עלי."

"כי אני גבר."

"גם אני גבר."

הארי הרים את ראשו והרים את גבה, "גבר לא מצחקק." הוא דגדג קצת את הצד שלו, לואי ניסה לעצור את הצחקוקים שלו אבל נכשל.  הארי צחק, "הנה."

"תרד, אתה מתעלל בי בכוח." לואי ניסה לדחוף אותו אבל הארי כרך את זרועותיו בחוזקה סביבו, ראשו קבור בצווארו, "לא, אני אף פעם לא מרפה."

"כדאי לך." לואי לחש וכרך את זרועותיו סביב כתפיו, הארי חייך והצמיד נשיקה חמה לצווארו.

לאחר כמה דקות של התכרבלות בשקט בטנו של לואי רעמה מעט כשריח ארוחת הבוקר הגיע לאפו, וגרם להארי לחייך בחיבה, "רעב, בייבי?"

"כן." לואי אמר ופיהק, הארי התגלגל ממנו ולבש את הג'ינס שלו, "בוא נלך לצחצח שיניים, אני יודע איפה לליאם יש מברשות שיניים מיותרות."

לואי קם ממקומו, קופץ על גבו של הארי. הארי חייך ותפס את גב ברכיו, הקפיץ אותו מעט כדי לקבל אחיזה טובה יותר.

לאחר צחצוח שיניים הם נכנסו למטבח, זאין ישב על השיש עם המצלמה בזמן שליאם בישל. "טוב שלום, ציפורי אהבה." זאין סובב את המצלמה לעבר השניים, הם חייכו ונופפו.

הארי תפס את מותניו של לואי והרים אותו לשבת ליד זאין, מנקר את אפו והולך לעזור לליאם. זאין הפנה את המצלמה לכיוון ליאם והארי, "זהו הצוות מבשל הכל."

ואז הוא הפנה את המצלמה אליו ואל לואי, "ואנחנו הצוות אוכל הכל."

לואי ציחקק, "אבל זה נכון."