A model and a fan-Larry /מתורגם

part 17

"חכה רגע, אני אשאל." הארי שלף את הטלפון שלו מאוזנו והפנה את תשומת לבו ללואי, "לאב, נייל שואל אם אנחנו רוצים לבוא איתו ועם כמה חברים להחלקה על הקרח וארוחת ערב הלילה."

"כן, נשמע טוב." אמר לואי כשסיים לנקות את דלפק הקבלה בחנות; משמרת הבוקר שלו עומדת להסתיים.

"בסדר, נתראה שם. נכון, ביי." הארי ניתק, כאשר דלת החנות נפתחה ובחור נכנס פנימה.

הארי זז מהשולחן ועמד בצד, הבחור ניגש לשולחן וחייך ללואי, "שלום." הוא נשען על השולחן. "היי, אה, אתה צריך עזרה?" לואי שאל יפה והחזיר חיוך קטן, הבחור הסתכל עליו למעלה ולמטה, "כן, אולי אני צריך קצת עזרה בכמה דברים."

"או-בסדר." לואי היה קצת עצבני, הוא לא אהב את הטון שלו. הארי שמר על פרצוף רציני, צופה בכל תנועה.

"אני מחפש את האלבום האחרון של Blink 182, יש לך אותו?" הבחור שאלו, לואי הינהן ויצא מאחורי השולחן, "כן, עקוב אחרי."

הוא הגיע לקטע שבו האלבום צריך להיות, "זה צריך להיות כאן משהו -" הוא נכרת על ידי הבחור שהושיט את ידו למטה, אוחז בבטנו. הוא קפץ והדף את ידו, "מה לעזאזל"

הארי עמד מול לואי, אגרופו התעופף והתחבר לפניו של הבחור. הבחור מעד בחזרה, "אוי, ישו המשיח (jesus christ, ה.מ), בשביל מה זה היה?!"

"על שנגעת בחבר שלי!" הארי נהם, הוא צעד צעד לעבר הבחור אבל לואי משך אותו אחורה.

"הוא שלי, תגע בו שוב ואני לא מרחם עליך." הארי דיבר בבירור, גרם ללואי לרעוד קלות מפחד.

הבחור חייך וניגב את טיפות הדם הבודדות מאפו, "טוב, אני עדיין רוצה את האלבום."

לואי הסתובב כדי למצוא את האלבום, הארי עמד ביניהם, ירה מבטים בבחור שהמשיך לחייך. לואי מצא את האלבום והלך לשולחן, הוא שם אותו בשקית ואמר לבחור את המחיר.

הבחור מסר לו את הכסף, לואי נתן לו את המטבע ואת השקית עם האלבום. "נתראה בקרוב, חמוד." הבחור קרץ, הארי תפס את הבחור מצווארו וזרק אותו מהחנות, "כדאי שלא תחזור, חרא." לואי התבונן בעיניים פעורות, הבחור עזב והארי הסתובב אליו, "סליחה על זה."

לואי יכול פשוט להנהן, הארי נאנח והלך מאחורי השולחן אל לואי. הוא חפן את לחייו, "מצטער שהיית חייב לראות אותי הופך לחיה זועמת." הוא נישק את מצחו, "אתה שלי, ולעולם לא אתן לאף אחד לגנוב אותך ממני."

לואי הנהן, הוא כרך את זרועותיו סביב הבטן של הארי והתכרבל לתוך חזהו. הארי חייך והחזיק אותו קרוב יותר, "מה אתה רוצה לארוחת צהריים." "הלזניה שלך." לואי הרים את ראשו וחייך, הארי הנהן וניקר את שפתיו, "בסדר."

~

"לו, אתה מוכן?" הארי קרא מהסלון, לואי הלך אל הספה עם נעליו בידיו, "כמעט." הוא התיישב לנעול את נעליו, הארי התכופף לפניו ועזר לו לשרוך את הנעליים.