part 72

232 18 0
                                    

לואי שכב במיטה ובכה בשקט לתוך הכרית לאחר שקיבל את החדשות על כך שלא מצא את הארי במחסן. קארה ונייל חיבקו אותו, בלי לומר מילה.

הם שנאו לראות אותו במצב הזה, ורצו שהכל יסתיים בדיוק כמו שהוא רצה. ליאם, זאין, דייל ואלברטו שוחחו עם מילס וקריין, יחד עם המנהל של הארי, ג'וזף, ועורך דינו קווין.

קארה שפשפה את גבו של לואי בעדינות, ושלחה לניאל מבט עצוב. נייל התכרבל מעט והתכרבל קרוב יותר אל לואי;  הוא היה קשור ללואי ולראות אותו כואב ומתעצבן גם העציב אותו.

בסופו של דבר לואי בכה עד שינה עד שהדיון הסתיים, ליאם, זאין, דייל ואלברטו נכנסו לחדר השינה של חדר המלון.

"איך הוא?" שאל זאין, ממהר. נייל קם והתיר לו לשבת ליד לואי. קארה נאנחה, "הוא ממש עצוב וכאוב. הוא בכה עד שינה."

זאין נשך את שפתו התחתונה והעביר את אצבעותיו ברכות בשערו של לואי, "אני נשבע, לו יכולתי הייתי צד את קנדל והכלבים שלה בעצמי."

"היא פסיכופתית, איך היא יכולה לחטוף את הארי ככה." אמרה קארה בקול רם, בעיקר לעצמה. "אני שונאת לראות את לואי כל כך נסער ובוכה."

"אני חושב שאנחנו צריכים לתת לו לישון, הוא לא ישן טוב מאז שהארי נעלם." ליאם אמר, כולם הנהנו והם יצאו מהחדר, ליאם נשאר להכניס את לואי ולוודא שיהיה לו חם ונעים.

~

הארי נחלש מדי דקה עכשיו. הוא לא אכל כבר ארבעה ימים והוא לא יכול לזוז, הבטן שלו דבוקה לגבו.

הדלת נפתחה וברנדון נכנס פנימה, זה היה באמצע הלילה. הוא הרגיש רע מאוד עבור הארי אז הוא התגנב כל לילה לתת לו לשתות קצת מים, בלי הסמים שקנדל נוהגת לשים באוכל והשתייה שלו שהיא מביאה לו.

"קדימה חבר, אני מנסה לעזור לך כאן."  ברנדון נאנח כשהארי בקושי הספיק להושיב את עצמו לשתות כמו שצריך.

"אם אתה רוצה לעזור, תקח את עצמך עם השניים האחרים." אמר הארי בקול חלש בלחש. ברנדון הניד בראשו, "אני לא יכול... אני לא יכול ואתה יודע את זה."

"אתה יכול, אתה פשוט לא רוצה."

"לא, אתה לא מבין, אני לא יכול."

"מה שתגיד." ברנדון נאנח, הוא ידע שהארי צדק. אבל בדרך כלשהי, הוא לא יכול היה לקחת את עצמו עם האחרים; או שהוא יכול?

הוא עזר להארי לקום ולתת לו לשתות את המים, והשאיר אותו ברגע שהבקבוק היה ריק.

הארי לא הצליח לישון, מה שהחמיר את הכל. לישון הרבה היה הדבר הכי טוב שהוא יכול לעשות עכשיו, אבל הוא ישן כל כך הרבה זמן שעכשיו הוא פשוט לא יכול.

הוא שמר על עצמו במחשבה על לואי, והשמיע מחדש זיכרונות שהיו לו איתו. הוא ניסה להרגיש את השפתיים הרכות שלו בעצמו, ידו הקטנה אוחזת באחת הגדולה שלו - התחושה בקושי הייתה שם, וזה הפחיד אותו.

A model and a fan-Larry /מתורגםWhere stories live. Discover now