2

463 41 4
                                    

"שיהיה לך יום טוב מותק, מאט יאסוף אותך בשתיים כשתסיים, אני אוהב אותך" הוא נישק באהבה ללחיו של הילד שצחקק והנהן.
"גם אני אוהב אותך אבא, שיהיה לך יום טוב בעבודה" הילד איחל לו ובלייק פרע את שערו עם חיוך קטן על פניו.
"תודה מותק, נתראה מאוחר יותר" הוא נישק את לחיו בפעם האחרונה וקאי נופף לעברו בחיוך, כמה שמח הוא עשה את בלייק, כמה משמעות הוא הכניס לחייו הריקים.
בלייק וידא שקאי נכנס בשלום לבית הספר לפני שהחיוך ירד מפניו  והוא נכנס לרכב שלו והתחיל לנסוע לבית הקפה הקטן שהוא עובד בו, בעצם, המקום היחיד שהסכים להעסיק אותו, כי אף אחד לא הסכים להעסיק אב יחיד בן 23 עם ילד בן 7 שנשר מבית הספר בגיל 16 כדי לטפל בילדו.

בלייק נשם נשימה עמוקה לפני שהחנה את רכבו ונכנס במהירות לבית הקפה, זה לא שהוא שנא את העבודה שלו, האמת שהוא אהב לאפות ולבשל והוא אהב לראות חיוכים של אנשים כשהדברים שהוא הכין טעימים להם , אבל הוא רצה יותר, הוא לא רצה כל חייו להיות בריסטה, לפעמים אפילו טבח בבית הקפה המקומי ונאבק כל חודש כדי לשרוד ולתת לבן שלו משהו לאכול. הוא רצה שתהיה לו את האופציה לקנות לבנו את קונסולת המשחקים העדכנית ביותר כמו של חבריו, או את המותגים שחברים שלו לבשו, או את הטלפון החדש שיש לכל החברים שלו, או לקחת אותו למשחק כדורגל, הוא לא רצה שום דבר בשבילו. הוא רק רצה בכל ליבו לתת חיים טובים יותר לקאי. קאי לא בחר לבוא לעולם הזה, ולבלייק אין זכות או כוונה לגרום לו להתחרט על משהו שלא הייתה לו שליטה עליו, אז הוא מנסה, באמת ובתמים, להפוך את חייו של קאי לטובים ביותר שהוא יכול.
"אתה מאחר, שוב" ליז, הבוסית שלו עמדה מאחורי הדלפק עם ידיה שלובות וגבותיה מורמות. "אני יודע, אני ממש מצטער" הוא העביר את ידו בשערו הכהה וחייך חיוך מתנצל, ליז הניפה את ידה בביטול. "יש לך מזל שאני אוהבת את המאפים שלך, תדאג שזה לא יקרה שוב, עכשיו תתארגן הפתיחה בעוד חמש דקות" היא זירזה אותו בחיוך שובב והוא חייך אליה חיוך אסיר תודה לפני שנכנס לחדר האחורי להחליף חולצה לחולצה תכלת עם לוגו בית הקפה.
"בוקר טוב בלייק" קראה האנה בחיוך כשנכנסה לחדר. "בוקר טוב" הוא חזר וחייך חיוך מזויף, האנה הייתה רק כלבה ג'ינג'ית מזוייפת. הוא בירך את שאר הצוות כשנכנס לחדר, הם היו צוות קטן, שישה בסך הכל, לפני שיצא לעמוד מאחורי הדלפק.
כריס סובב את השלט הסגור על הדלת לפתוח, וסימל לעוברים ושבים שבית הקפה הקטן שלהם מוכן לקבל לקוחות. "שיהיה לכולנו יום מתוק כדבש" ליז איחלה לכולם כרגיל בחיוך גדול לפני שהלקוח הראשון נכנס, בלייק הפנה לה את גבו וגלגל את עיניו, הוא מעדיף להיות עם קאי עכשיו.

just maybeWhere stories live. Discover now