הנשיקה עצמה לא הייתה ארוכה במיוחד,היא נמשכה שניות ספורות אך עמוק בליבם השניים ידעו שגם השניות הספורות האלו הולכות לשנות את חייהם מהקצה אל הקצה.
בלייק היה הראשון לנתק את שפתיהם המחוברות,הוא השפיל את מבטו אל הרצפה,מסרב בליבו להביט בעיניו היפות של לוקאס,הוא הרגיש חלש כל כך,איך יכל לעשות דבר כזה? הוא ניסה כל כך להתנגד לחיזוריו ובשנייה הראשונה שהייתה לו הלך והתנפל עליו בנשיקה? זה לא הוא,זה לא משהו שעשה מעולם,הוא לא נישק אף אדם מאז שאימו של קאי עזבה אותם וברחה,אז את לוקאס וויט? הוא כנראה השתגע לגמרי.
הוא הרגיש כל כך הרבה דברים בתוכו כרגע כך שאפילו לא הצליח להניח את האצבע על דבר אחד שהוא מרגיש,הוא היה מבולבל מידי,מבוהל מידי,הוא הרס את זה עכשיו,כמו שהוא הורס הכל.
לוקאס הרגיש מאושר,הוא הרגיש שזכה בפרס הגדול ביותר בעולם,הוא הרגיש שהעולם בידיים שלו,שהוא השיג את הדבר הטוב ביותר בעולם,את בלייק,את הבחור היפה ביותר בעולם,את הבחור שרק העיניים שלו היו מספיקות כדי להשתיק את כל הרעשים והקולות הנוראיים שהדהדו בראשו באופן תמידי,כשעיניו הכחולות של לוקאס פגשו בעיניים השחורות של בלייק,העולם הפך שקט,מלא שלווה,מוחו הרדוף של לוקאס הפך לשקט לגמרי,והמחשבות היחידות שהדהדו בראשו היו על כמה יפה הבחור שהיה מולו,כמה אמיץ הוא היה,הרבה יותר מלוקאס,הוא מגדל לבדו ילד מגיל 16,עובד ומפרנס את עצמו ואת קאי לבד,כמה חזק ואמיץ בלייק היה,כמה חוסן וחוזק היו בו,בעיניו של לוקאס בלייק היה הבחור המדהים ביותר שפגש,והוא רק התפלל שבלייק יחשוב על עצמו גם בצורה הזו.
"בלייק" לוקאס החליט לשבור את השתיקה המתוחה בניהם,הוא ניסה ללכוד במבטו את עיניו של בלייק שהתנגד לזה בכל תוקף,עיניו מושפלות לרצפה וזזות לשני הצדדים במרץ,מסרבות ליצור קשר עין עם הבחור שמולו.
"תסתכל עליי" הוא ביקש,מעט תחינה בקולו,הוא שונא את ההשפעה של בלייק עליו,זה הפחיד אותו,הוא מכיר אותו שבוע וכבר מרגיש את ההשפעה של בלייק עליו,על גופו,על הקולות בראשו,לוקאס הרגיש את הלב שלו דופק במהירות,הוא הרגיש משהו שלא הרגיש כבר הרבה זמן,אך הוא יכל לזהות מקילומטרים,פחד.
"אני מצטער,לא הייתי צריך-" בלייק החל למלמל התנצלות בעודו מתרחק מספר צעדים לאחור.
"על מה אתה מתנצל? על זה שעשית את זה? כבר עשית,תעמוד מאחורי המעשים שלך" לוקאס התפרץ,הוא שנא לפחד.
"בבקשה אל תכעס" בלייק מלמל,נראה כמו חתלתול מפוחד שהתכנס בתוך עצמו.
"אני לא כועס בלייק" הוא הנמיך את קולו,מבין שבלייק מפחד ממנו.
"אני לא אפגע בך" הוא המשיך,מתקרב אליו מספר צעדים.
"אני רק רוצה שתיתן לי הזדמנות להוכיח את עצמי,אני רוצה שתיתן לי צ'אנס לזכות בלב שלך" הוא דיבר בכנות,בלייק יכל להרגיש את זה עמוק בליבו,הוא פחד,אבל הוא יותר פחד מהעובדה שהוא רוצה לתת לו צ'אנס,הוא באמת רוצה.
"אני לא יכול לסכן את הבן שלי לוקאס" בלייק הרים את ראשו,עיניו השחורות בוהות לתוך עיני התכלת שלו.
"תקשיב לי בלייק,אני נשבע לך במעמד שלי,בכבוד שלי,בכל מה שיש לי,אתה וקאי הולכים להיות ההעדפה מספר אחת שלי,ואני נשבע לך,כל מי שינסה לפגוע בך או בקאי יסבול,רק תיתן לי הזדמנות ואני נשבע לך,אני אגרום לך להיות מאושר" ליבו של בלייק פעם במהירות ממילותיו של לוקאס,לאף אחד בחיים לא היה כל כך אכפת ממנו,מקאי,הם תמיד היו לבד,הוא הרגיש שליבו עומד להתפוצץ מהתחושה הזו,למישהו באמת אכפת ממנו ומקאי.
"בסדר" בלייק אמר לבסוף לאחר דקות של שתיקה.
"אני רוצה לתת לך הזדמנות"
וזה כל מה שנדרש לפני שלוקאס חייך חיוך גדול ומשך את בלייק לנשיקה עמוקה,שהרגישה לשניהם כמו התחלה מתוקה של משהו חדש,או אולי משהו אחר?
YOU ARE READING
just maybe
Romanceבלייק הוא אב חד הורי,לוקאס הוא אחד האנשים המסוכנים ביותר במדינה. בלייק מתקשה לסגור את החודש ולהאכיל את הילד שלו,ללוקאס היה כל מה שאי פעם רצה,חוץ מאהבה. כשלוקאס ראה את בלייק בבית הקפה שבו בלייק עובד,הוא ידע שהוא רוצה אותו,אבל האם הוא באמת מוכן להיכנס...
