"המקום הזה עצום אחי" מאט תפח על כתפו של בלייק בהתלהבות כשהשניים יצאו ממכוניתו של בלייק,קאי נשאר בביתו של מאט עם בן זוגו ניקולאס שהחליט להישאר בבית כי הוא עובד בבוקר המחרת.
המקום אכן היה עצום,אפשר היה להבחין באורות המהבהבים ולשמוע את המוזיקה ממרחק של כמה וכמה רחובות,התור בכניסה היה עצום ובלייק הרגיש את החרדה מתפשטת בגופו,מתחילה כדגדוג בקצות אצבעותיו שלאט לאט התפשט לשאר גופו,הוא שנא מקומות הומי אדם.
"אחי-" מאט ההמום נעצר כשהבחין בשלט הגדול בכניסה למועדון והציג את שם המועדון באותיות אדומות גדולות וזוהרות.
"הוא לא פאקינג נורמאלי" בלייק אמר בהפתעה מוחלטת ופער את עיניו השחורות לפני שחיוך מובך עלה על פניו.
השניים נעמדו בסוף התור שהכיל כמות עצומה של אנשים,בלייק הרגיש את גרונו נסגר ונשימתו נהפכה כבדה עם כל אדם נוסף שהצטרף לתור,היה לו צפוף ומחניק והוא גם ככה שונא אנשים ו-
"בלייק" צעקה מרוחקת הוציאה אותו ממחשבותיו וכאחת בלייק הרגיש את האוויר חוזר בצורה איטית,אולי קצת איטית מידי לראותיו.
הוא סרק את האזור במבט מבולבל ומבטו נתקל בבחור בלונדיני שחייך אליו ונופף לו בצורה שלדעתו של בלייק הייתה מעט מתלהבת מידי.
בלייק הצביע על עצמו בשאלה והבחור גלגל את עיניו בחיוך כתגובה וסימן לו ולמאט להתקרב אליו.
"למה לעזאזל הוא עוקף את כולם?" גבר שרירי בעל קעקועים צעק בזעם כשהשניים עברו את התור מהצד.
"הוא הבן זוג של הבוס,אתה מוזמן לשאול אותו בעצמך" המאבטח צעק עליו,גורם לבחור הגדול להיראות לא כלכך מאיים פתאום.
"תהנו מהערב שניכם,הבוס מחכה לך בקומה למעלה,מצטער על אי הנוחות" הבחור אמר,נועץ מבט מאיים בבחור שנראה היה שכל האוויר יצא ממנו,מרים בשבילו את בד הקטיפה.
"תודה רבה" בלייק מלמל במבוכה,גרונו מעט יבש,הבן זוג של הבוס? זו פעם ראשונה שמישהו אומר את זה בקול,אפילו הוא עצמו עוד לא אמר את זה.
"הבן זוג של הבוס" מאט אמר בשובבות ודחף מעט את כתפו של בלייק בחיבה.
"שתוק" בלייק גלגל את עיניו וחיוך קטן עלה על פניו,הוא לא יגיד שהוא לא אהב את זה.
"מי היה מאמין שבלייקי הקטן יסיים בתור הבן זוג של ראש המאפייה" מאט אמר בהתגרות ודחף שנית את כתפו של בלייק בשעה שהשניים עברו את חבל הקטיפה הנוסף ועלו במדרגות,עוברים דלת נוספת,וכמו קסם המוזיקה נחלשה עד שהשניים כמעט ולא שמעו אותה בכלל.
"אתה רוצה למות?" בלייק שאל באיום וגרם לצחוק להתפרץ מפיו של מאט.
"אתה הבחור הכי לא מאיים שראיתי" מאט מחה דמעה של צחוק מעיניו ועטף את בלייק בחיבוק.
"אני כל כך שמח בשבילך בלייקי" הוא אמר בכנות ושחרר את החיבוק כששמע קול שיעול מאחוריו.
"אם אפשר פחות מגע" לוקאס אמר בחיוך מזוייף ונעמד לצידו של בלייק,עוטף את צידו בחיבוק ומצמיד אותו אליו.
בלייק צחק ממבטו המבוהל של מאט ומיהר להציג את השניים.
"מאט זה לוקאס,לוקאס זה מאט,החבר הכי טוב שלי"
"נעים להכיר" מאט אמר וחייך חיוך מזוייף ומנוגד לפחד שעבר בקולו.
לוקאס חייך חיוך מזוייף גם הוא,לוחץ את ידו של מאט,אולי מעט חזק מידי.
בלייק גלגל את עיניו לעיני ההצגה של השניים והסתובב בכדי להיעמד מול לוקאס.
"קראת למועדון שלך בלייק? אתה שפוי?" הוא הרים גבה בשאלה ולוקאס חייך חיוך מובך.
"שם יפה למקום יפה?" הוא החזיר בשאלה וגרם לבלייק לגלגל את עיניו בחיוך ולחזור למקומו בין ידיו של לוקאס,שם הרגיש מוגן מכל העיניים הבוחנות.
"קדימה,בואו נלך לשתות משהו,צריך להתחיל ליהנות" מאט קטע את שיחתם וירד לכיוון הבר המרכזי שהיה עמוס כל כך עד שבקושי אפשר היה לראות אותו.
"אני שמח שבאת בלייק" לוקאס לחש באוזנו ונשק למצחו,בלייק התרפק תחת מגעו של הבחור המגודל,הוא בהחלט יכול להתרגל לזה.
"תודה שהזמנת אותי" הוא לחש בחזרה ועטף את זרועותיו סביב גופו של לוקאס כשחיוך על פניו,כן,הוא בהחלט יכול להתרגל לזה.
CZYTASZ
just maybe
Romansבלייק הוא אב חד הורי,לוקאס הוא אחד האנשים המסוכנים ביותר במדינה. בלייק מתקשה לסגור את החודש ולהאכיל את הילד שלו,ללוקאס היה כל מה שאי פעם רצה,חוץ מאהבה. כשלוקאס ראה את בלייק בבית הקפה שבו בלייק עובד,הוא ידע שהוא רוצה אותו,אבל האם הוא באמת מוכן להיכנס...
