השינוי 2: איחוד או הכחדה (שה"ה❤️)

-~-פרק שתיים-~-

המבנה הגדול היה מעוטר במיליוני יהלומים שנראו כמו פרחים שלובי כוכבים.
שולחן עגול עם שתים עשרה כיסאות עמד באמצע החדר והזכיר לה את אבירי השולחן העגול.
היא צחקקה.
הפגישה הראשונה של צוות הנועזים, הרשמית לפחות.
כל חמשת חברי הצוות התישבו, מימין לכל אחד ישב אחד משני חברי המועצה שמשגיח עליהם. דארק, זארינה, קלארט ווילה.
ברונטה הוא זה שישב לידה.
היא נשמה בהקלה כשאורהלי לא הייתה זאת שישבה שם.
המצב בינה לבין אמה הביולוגית השתפר אבל עדיין היה די מתוח.
אמארי וטריק הגיעו גם.
סופי הביטה אל ביאנה, דקס, ווילי וסטינה.
הם נראו מתרגשים כמוה אבל גם לחוצים קצת.
זאת הייתה די המשימה הראשונה הרשמית של הצוות.
סופי הניחה שאם קיף היה כאן הוא היה אומר לה שהיא לא צריכה כל כך-
לא רגע.
לקיף אין אמפתיה יותר.
היא סילקה את המחשבה המצערת מראשה.
"אז מה המשימה?"
אמארי התחיל "יש עדויות נוספות להתערבות בני אדם בנסתרים"
כולם מהצוות נרתעו.
"איזה עדויות?"
משהו שנראה כמו ספר זהר באמצע השולחן, אמארי נגע בו ולפתע תמונות החלו לעלות בו.
סופי הניחה שזה כמו יומן זכרונות רק שהוא מסוגל להקרין לכולם, כולל זכרונות שלמים.

הזיכרון:

שלושה אנשים בגלימות עמדו שם.
אחד מהם הרים את ידיו.
שלוש שדות כוח הופיעו ועטפו קבוצות של אנשים מבועתים.
השניים האחרים החזיקו ממזג.
"שניכם, לכו לאסוף את האנשים הנותרים"
הקול החד ציווה על השניים.
המקום היה רחוב, אולם תיאטרון.
האנשים בשדות הכוח היו שחקנים, שאר הקהל היה מבועת.
האנשים בשדות הכוח לפתע נעלמו לחלוטין.
שדות הכוח גם.
הקהל הריע בבלבול, מניח שזה מופע.
האנשים בגלימות הסתובבו אל הקהל וקדו קידה בלגלוג.
האמצעי הביט למעלה.
ישר אל רואה הזיכרון.
הוא חייך חיוך חולני ואז הרים גביש זינוק, מושך איתו את השניים האחרים.
הקהל שהמשיך להריע, החל לפנות את האולם.

סופי הסתכלה על הזיכרון.
לא ניתן היה לטעות.
זה היה רוי.
השניים האחרים היו לא מוכרים.
אבל סימן העין עם הקו שחוצה אותה הסגיר את העובדה שהם אנושיים.
היא נרעדה.
גם בלי לראות את חבריה היא ידעה שהם מרגישים כמוה.
אמארי שבר את השתיקה "שליח מועצה ראה את זה. זה מאתמול"
"יש רמזים איפה הם?"
אמארי הנהן והעלה זיכרון של איש עומד ברחוב סואן, הבעה מפוחדת על פניו.
אבל זה לא מה שהפחיד אותה.
ידיו היו כבולות.
עם סימנים אדומים.
במבט ראשוני היא לא הבינה מה זה אומר.
ואז כשהסתכלה שוב היא ראתה.
רונות עתיקות.
צרובות או מצויירות על האיש.
"זה אחד השחקנים, הוא נצפה בלוס אנג'לס, איזור הפרוורים" טריק הסתכל עליה.
היא הנהנה והסתכלה על חברי הצוות שלה "אז נצא לשם?"
"יש עוד משהו" אמארי הסתכל על כולם.
"תשעה כאלה נצפו במקומות שונים"
טריק המשיך "וושינגטון, פריז, לונדון, בודפשט, טוקיו, שנחאי, הוואי, מרוקו וניו יורק"
ביאנה הרימה גבה "יש משהו מיוחד במקומות האלה?"
"טוב במדינות עצמן לא. במיקום המודייק שבו השחקנים הופיעו כן"
"מה זה?" דקס הצטרף לדיון, כל הצוות היה כבר מתוח.
"בכל מקום כזה השחקנים הופיעו מול משרד ממשלתי כזה או אחר, שבדיוק היו בו ראשי ממשלה של אותו מקום"
"איך ראשי הממשלה הגיבו?"
"עוד שלושה ימים יש אסיפה כללית ועולמית שבו מכריזים משהו, אנחנו בטוחים שזה קשור לזה. העיתוי שלהם לא היה מקרי- הצבאות של בני האדם הגיעו לנקודת טל חזור של נשק מסוכן מדי"
סופי נעמדה "לא הבנתי"
"בני האדם פיתחו נשק מאוד חזק, כל המדינות האלה הם מדינות שהנשק קיים או יועבר אליהן"
ווילי היה הראשון שהבין "הנסתרים נתנו להם אויב משותף שמתאים לציפיות של הנשק הזה.."
"נכון מאוד מר אנדל"
"אז מה אתה אומר בעצם?"
"כבר התנסינו בניסיונות של הנסתרים לערב את בני האדם, אני חושש שעכשיו זה ניסיון דומה אבל יותר כללי"
"מלחמה?"
"לא אם נמנע את זה לפני"
כל חברי הצוות הנהנו.
מלחמה עם בני האדם?

           -----------------------------

לא אהבתי את הפרק..
מה דעתכם?
חוזרת שוב.. הפרקים תמיד מתחילים גרוע ואז לאט לאט..😂😂
שימו כוכב אם אהבתם❤️
זה לא כואב!!

הפרק שוכתב בגלל שלא אהבתי אותו.. סליחה שרק עכשיו העליתי!!❤️
~עומר~