השינוי 2: איחוד או הכחדה (שה"ה❤️)

-~-פרק עשרים ושלוש-~-

נ"מ סופי

"אתם מה?"
"זה היה הבקשה של המועצה" הגובלין נאנח. "את, אנחנו, הברבור השחור" הוסיף גובלין אחר שנראה דומה לסנדור בצורה מחשידה.
"זה לא מתכון לאסון? יתקפו אותנו שוב. כמה גובלינים-"
"זה לא יקרה שוב, אם זה כן המלחמה תהיה עקובה מדם ואף אחד לא יוכל לעצור אותה"
סופי הזעיפה פנים אבל הנהנה.
תולשת כמות נכבדת של ריסים, הרגל עצבני שחזר.
שוב.
"אז תהיי מחר מוכנה, חכי בחוץ והברבור השחור יבוא לקחת אותך"
היא הנהנה ושני הגובלינים יצאו.

השעות אחריזה עברו באיטיות מחרידה, ללא שום עניין או תגלית מיוחדת.
עד ש..
"סופיייי" קולה של לין נשמע מהמקשר.
היא נשמעה נרגשת.
מאוד.
טוב מרגשת זה בלשון המעטה.
"אנחנו עושים מסיבת פיג'מות, כל החבורה. את באה?"
"ביאנה ומארלה לא בבית חולים?"
"הן השתחררו"
סופי חשבה על זה שנייה.
ואז אישרה.
לין צרחה משמחה.
"אז היום בשש אצל פיץ וביאנה"
"סבבה"
נשמעה שתיקה קצרה ואז לין הוסיפה "תביאי גם את קרדן וארון"
"מה למה?"
"שיהנו קצת"
"אבל.. זה בטוח בכלל? עם כל מה שקורה עם הגובלינים וג'ני?"
"המועצה בעצמה אמרה שפעולה כזאת תרגיע את כולם, תשמש הפסקה מהמצב" לין שידלה אותה.
"אוקיי" סופי הסכימה ולין צווחה מהתרגשות.
"שש אצל ביאנה, ותעברי אצל סנדור, שמעתי שגריזל התעוררה"
היא עמדה כל כך מהר שסחרחורת תקפה את ראשה, היא התיישבה בשנית כשהבינה מה זה אומר וקמה שוב.
היא שמה כמה כוכבים חדים בכיסה ועלתה אל המשרד של גריידי.

"יבוא" קולו של גריידי עלה מאחורי הדלת, סופי נכנסה ומצאה אותו מביט בחלונות הגדולים בשקט ובתמיהה.
"או היי סופי.. מה את צריכה?"
"שמעתי שגריזל התעוררה"
"נכון, התעוררה זה מילה חזקה. סנדור והקיסרית במצב רע אבל גריזל לא כל כך רחוקה מהם"
"אני יכולה לבוא לבקר אותם?"
"הם בגינדלהאם"
"אז תיקח אותי?"
"אני לא חושב שזה רעיון טוב"
"בבקשה? אני.."
"סופי, הם על סף מלחמה. הרחובות גועשים במפגינים סביב הגנרלים. את חייבת להבין שהמצב לא מאפשר אפילו למועצה להתקרב לשם"
סופי הזעיפה פנים אבל הנהנה, יוצאת מהחדר באנחה עקשנית.

השעה שש הגיעה בשניות, סופי הייתי עסוקה כל היום בלדבר עם ארון וקרדן שהיו מאוד מודאגים לגבי ג'ני.
הם הסכימו לבוא למסיבת פיג'מות, אחרי אפס שכנועים.
לפני שהיא שמה לב הם כבר היו במזניק וזינקו לאחוזה הגדולה של הואקרים, אוורגולן.
מישהו שהיא לא ראתה הרבה זמן עמד במדשאות, ידיו בכיסיו.
"ווילי?"
"היי סופי" הוא הסתובב, מובך.
"למה אתה לא נכנס?"
הוא היסס.. ואז ענה "אני מרגיש קצת מחוץ לחבורה את לא חושבת?"
"בימים האלה לפעמים אני מרגישה שאין חבורה"
"אני מניח שאת צודקת.. לא דיברתי המון זמן עם לין. היא נרשמה לשידוכים ידעת את זה?"
"כן"
"מה איתך ועם קיף?"
היא שתקה.
כשנראה ששום דבר לא יקרה מישהו צעק להם מהבית, ביאנה.

בתוך הבית, הם פגשו את ביאנה ומארלה וראו שהכל בסדר אצלן.
עד כמה שהכל יכול להיות בסדר.
מארלה נראתה עייפה, ידיה מכוסות בכפפות עדינות.
סופי הסתובבה יותר מדי זמן עם כפפות כך שהיא שמה לב לחמש השכבות שם.
ביאנה נראתה עליזה כרגיל, מדי פעם משהו העיב על פניה אבל היא המשיכה לצחוק ולחייך.
דקס, ביאנה, מארלה, סופי, ווילי, קרדן, ארון, פיץ, לין, טאם, מרוקה, סטינה.
רק.. קיף חסר.
היא הסתכלה על לין, שנראתה לחלוטין רגיל ולא שמה לב שמישהו חסר.
מה קורה כאן?
היא נשמה עמוק, בטח הוא לא יכול עכשיו וזהו.
הוא עסוק.
הכל בסדר.

               -----------------------------

נ"מ מארלה

ידיה היו חמות.
השכבות הזכירו לה את מה שאסור לה לנסות אחרת תתיש את עצמה.
הם נתנו לה חום בידיים הקפואות שהתחילו להיות לה.
היא לא הבינה איך ביאנה ממשיכה כרגיל, ההיעלמות שתמיד הייתה חלק ממנה בקושי נראתה חסרה לה.
מדי פעם התנועות של ביאנה היו חדות מדי, נראות לא שלמות.
אבל.. היא הייתה בסדר.
למה היא לא יכולה להיות?
היא נשמה עמוק, האש בתוכה לא כאן, זה נכון.
אבל היא יכולה לשרוד, היא תהיה בסדר.
הם ישבו באולם ענק שהיה האולם של נשפי הניפוי של הואקרים.
הרצפה הנוצצת הייתה מלאה בכריות ושמיכות.
"אזז מה עושים?" לין שאלה ואז עיניה נצצו "אולייייי"
טאם נאנח "אני מכיר את המבט הזה"
"איזה מבט?" לין שאלה בתמימות.
לין בדיוק עמדה להגיד משהו כשמישהו מוכר עמד בדלת.
עיניו נראו עייפות.
הוא נראה כועס.
"קיף!" סופי קמה אליו בחיוך.
הוא נרתע אחורה.
הוא הביטה בו בבלבול.
"נחמד.. מסיבת פיג'מות. פוסטר איך אמרת לי שאומרים אצל בני אדם?" הוא עצר שנייה "אה נכון.. ההזמנה שלי אבדה בדואר?"
הוא לא הוזמן?
אבל עוד משהו פעם בראשה.
משהו כואב.
מאז שהם ביחד הוא לא קרא לה פוסטר.
ביחד?
אחרי כל מה שהיא עשתה?

               -----------------------------

נ"מ ריאן

"ריאן!"
הוא קם מהשוק.
בטשטוש הוא יצא מחדרו אל עבר אימו שנראתה מודאגת.
"אתה חולה?" היא הצמידה את ידה לראשו "אני אביא לך משהו לאכול"
"לא זה בסדר.. אני רק קצת עייף"
"מה קרה שם?"
"איפה?"
"בהייבנפילד, אדליין אמרה לי שהיית שם כשתקפו אותם"
"הגעתי בדיוק בזמן לראות את ג'ני נפגעת"
"בת האדם?"
הוא הנהן, פניה היפות חוזרות לתודעתו.
"מה מצבה?"
"אני לא יודע"
"למה שלא תלך לבדוק? היא בטח באטלנטיס"
הוא עצר שנייה.
ואז הנהן, שם שכמייה שחורה ורץ למזניק.
ישר אל החוף היפייפה.
ומשם במערבולת לאטלנטיס.

            -----------------------------

הצלחתי להתגבר מספיק על המחסום כתיבה כדי שיעלה הפרק הזה!
מקווה שהוא נגמר כבר.
מחסום ארור, נורא ומקולל.
אז איך הפרק?
פליזזזז תעשו כוכב☀️🐢

ועוד משהו;
שלוש משתמשות שאתן חייבות לעקוב אחריהן!

Liya_light
Chiyyya123
It_is_time_for_books

כולם כולם עוקבים.. זה ברור?!