-~-פרק עשרים ושבע-~-

52 13 19
                                    

נ"מ ג'ני

עיניה שרפו.
כאב מלובן שתוקף אותה בכל חלקיק מגופה.
שום דרך להילחץ מהדם הגועש בה או מהקור והחום התוקפים אותה בו זמנית.
החיים שלה התערבבו סביבה.
תערובת של זכרונות, רגשות, מחשבות.
פנים אמיתיות ועם פנים מעורבבות.
הבזקים כואבים כמו סכינים החולפים על עורה.
מפשפשים כל פיסת חיים.
היא לא ידעה מה קורה, למה היא ככה.
למה היא מרגישה ככה.
אבל הכאב הזה?
גרם לה לרצות לוותר.
לשמוט הכל.
אז מה אם היא עבדה קשה כדי להשיג הכל?
אז מה אם היא התאמצה כל-כך למחוק את עברה במשפחות האומנה?
אז מה אם יש לה הזדמנות לחיים טובים יותר?
תאבקי
הקול היה חמים וקר כאחד.
אבל לא כואב.
יותר כמו חום של מדורה אחרי יום של רוחות, בריזה נעימה אחרי שרב.
להיאבק?
על מה?
על עצמך, על החיים שלך
שוב, הקול לא עזב אותה.
בשביל מה להיאבק? זה רק יותר כאב.
בשביל החיים שיכולים להיות לך, ג'ני מקארתי.
אנחנו בקושי מכירים, אבל בבקשה.
אני כל-כך רוצה שתהיי בסדר.
המשפטים האחרונים נדמו כמו זכרונות.
אילו יכלה לחייך במצב הזה החיוך הכי קורן שהיה לה היה מתנוסס בגאון.
אבל היא במצב הזה..
איך יוצאים ממנו?
תיאבקי על החיים שיכולים להיות לך.
תחושה חמימה מילאה אותה.
אני אחיה.
הפעם זה לא היה כלול בשאלה.
היא תחיה.
הדבר הבא שהיא זוכרת זה אור פורץ מבעד עינה והתנשפויות נדהמות.
איש עם משקפיים צבעונים עמד מולה.
האור מידו בוהק אבל לא מכאיב לה.
היא ערה.
היא ערה.

                            -----------------------------  

נ"מ קיף

"אני מצטער מר סנסן, המשרה הזאת היא רק לבני אצולה"
"אבל.."
"הייתי מציע שתסיים את לימודיך ורק אז תתעניין בכאלה דברים.. אבל במצבך הייחודי הייתי מציע לחפש משרה בחוות המקלט"
העלבון חבט בו.
"בסדר" הוא נאנח ברוגז והתרחק משם.
הוא הלך כמה דקות ברחובות אטלנטיס עד שהגיע ליציאה ויצא משם בעזרת מערבולת.

אחרי זינוק אור הוא הגיע לאחד ממקומות המסתור של הברבור השחור.
הקולקטיב עדיין מחפש חבר חדש, מאז שטירגן נרצח.
או גרניט.
הוא לא ראה אף אחד מחוץ למבנה העגול והגבוה אז הוא נכנס.
בפנים ארבעת חברי הקולקטיב ישבו ליד שולחן מלבני ונוצץ שהיה מלא בניירות.
"היי"
ארבעת הראשים הופנו אליו, טוב עד כמה שערפול ורפאים יכולים להפנות באמת ראש.
"מר סנסן, מה הביא אותך אלינו?"
"אני רוצה לעזור, אין שום מקום שמקבל אותי כמו שאני"
"במה לעזור?"
"בחקירה , להיות יותר מעורב בברבור השחור. אני רוצה לעזור"
סערה נאנחה והסתכלה על פורקל.
ערפול ורפאים הסתכלו על פורקל גם.
הוא נראה מותש.
"אפשר לתת לך משהו יותר פעיל-"
"רגע.. מה זה?" קיף קטע אותו והתקרב אל השולחן שלהם.
מול השולחן היה מסך שהזכיר לו דברים מהעולם האנושי רק שהוא הקרין תמונות מתחלפות.
טוב האמת זה הזכיר לו בדיוק את העולם האנושי.
ארבעתם הביטו בו בשאלה.
במסך מולו היו המיקומים של כל הכתובות השרופות שנמצאו ברחבי העולם.
ביחד עם לונדון, היעלמות השחקנים.
כל המיקומים נראו חסרי קשר אחד לשני.
לחלוטין.
אבל..
הוא נזכר בדברים שאמא שלו אמרה פעם.
"לפעמים הקשר כל-כך ברור שאף אחד לא רואה אותו"
הוא לא שם לב שהוא אמר את זה בקול עד שמר פורקל נעמד במהירות, מה שהיה מרשים ביחס לגופו הענק.
"זה היה מולנו כל הזמן הזה.." מר פורקל אמר אבל השאיר לקיף להגיד את הפתרון.

"בפעם הקודמת ידענו שהנסתרים נסעו בזוג של רכבת כדי לשנע את החטופים, ביאנה קרדן והנה. אבל מעולם לא חיפשנו באמת איפה הם שינעו את הרכבת.
ואם אני לא טועה" הבזק של זיכרון ברור עלה במוחו.
זיכרון צילומי!
"פורקלנטור תעלה מפה של המיקומים שדקס איתר את הרכבת בפעם הקודמת"
המפה עלתה במקביל למפה הראשונה.
אבל קיף לא באמת היה צריך את זה.
הוא כבר ידע.
"הרכבת אותרה בכל פעם שהם היו קרובים לפני האדמה, כנראה למסתור כלשהו שבו היו חייבים להתאפס"

מולו במפה נראו אחת עשרה נקודות.
אבל במפה השנייה שדקס גילה היו שתיים עשרה.
"הם כנראה הניחו שלא כדאי להשתמש במסתורים שמצאנו את המיקום שלהם. אבל יש מיקום אחד שהם הניחו שהוא מספיק מוסתר כדי להשתמש בו.."
מר פורקל חייך.
השלושה האחרן נראו שהתחילו להבין.
קיף הצביע על הנקודה באסיה, אפריקה.
באמצע מדינה קטנה ליד הים התיכון.
"ישראל" קיף אמר.
ומר פורקל דייק "מדבר יהודה"
סערה נראתה נסערת (הא! משחק מילים)
"אבל פוקספייר ממש קרובה לשם"
"אבל זה לא המטרה שלהם, ישראל היא מדינה כזאת קטנה.. אבל יש בה המון מערות. ובמקרה המקום הנמוך ביותר בעולם. אבל דקס לא התקשה למצוא את זה כי זה לא היה בים המלח, זה היה ליד מקומות ישוב"

מר פורקל רכן שנייה למכשיר שהיה על ידו.
"ממש ליד עיר הבירה.. במדבר. ליד עם המלח" ואז הוא קם "יש לי קורדינאטות.. למזלנו יש מקום מאוד קרוב שנוכל להתארח בו ולשאול שאלות. יש לי של מכרים"
"איך קוראים למקום הזה?"
"גוש אדומים"

                            -----------------------------  

יאאאאאא
עוד פרקקקק
אוקיי אז עכשיו נראה שאין לכם מושג מאיפה הפלצתי את החור הזה במדבר יהודה שנקרא גוש אדומים..
גוש אדומים מורכב משלושה ישובים צמודים.
הוא קרוב לעפרה, מעלה אדומים, מצפה יריחו.
שלושת הישובים: אלון, כפר אדומים ונופי פרת.

ולמה דווקא זה?
כי זה המקום שאני הכי מכירה בעולםםם
אני גרה שם🤣

אזז תזכו להצצה קטנה לחיים שלי..
אוי זה יהיה כזה כיף.
ואיזה גאון קיף שלנו..
אין לכם מושג מה אני מתכננת לו.
טוב בבקשה תעשו כוכב!

יודעים מה, עד עכשיו לא עשיתי אבל אני לא מעלה פרק עד שיש
8 כוכבים❤️
זה לא כזה קשה, יש עשרים ומשהו אנשים שקוראים כל פרקקק בבקשההה

וזהו מתה עליכם, וסליחה יש לי מחסום כתיבה אז הכל מתעכב

השינוי 2: איחוד או הכחדה (שה"ה❤️)Where stories live. Discover now