השינוי 2: איחוד או הכחדה (שה"ה❤️)

-~-פרק שמונה עשרה-~-

נ"מ מארלה

"איפה אנחנו תזכירי לי?" היא שאלה את ביאנה שהייתה עסוקה בלסדר את הסוודר שלה.
"לונדון, השחקנים נעלמו.. ממש שני רחובות מכאן" היא נאנחה "כל כך קר פה"
מארלה לא הסכימה איתה, האש שבתוכה חיממה אותה.
"אוקיי אז צריך להתחיל לחפש בכל מקום, אני הולכת לכיוון שם" היא הצביעה על קצה רחוב חשוך ואז על קצה אחר "ואת לשם, ניפגש פה באמצע עוד שעה"
שתיהן נפרדו.
מארלה הלכה ברחוב הסוער.
הגשם טפטף על פניה והרגיע אותה.
אנשים מעטים הסתובבו שם, קונים משהו ורצים הביתה.
שלושה אנשים עמדו סמוך אליה ושתו קפה.
שתי בנות עשו טיול עם כלב פודל קטן.
מישהו רץ בגשם, היא צחקה למראה רגליו היחפות.
"סליחה גבירתי.." מישהו נתקל בה ומיהר להמשיך.
היא התקדמה עוד, שום דבר לא נראה לעין.
רק רחוב סוער עם ריח של גשם, עשן.. ודם.
היא רצה מהר כשהריח הגיעה לאפה.
ריח חזק ומתכתי שהיא התאפקה שלא להקיא ממנו.
כעבור דקה של ריצה היא עמדה מול שלולית אדומה מעורפלת, על הקיר לידה היה סימני כפות ידיים שקועים בקיר.
כמו שהכתובות נראו ברחבי העולם.
היא התכופפה וטבלה אצבע בנוזל הסמיך, מתחלחלת.
"סליחה גבירתי? את צריכה עזרה?" קול כבד נשמע מאחוריה, סופי אמרה לה שזה אנשים שמעשנים.
היא הסתובבה ואז ראתה איש גבוה.
עיניו אפורות ושפתיו כחולות.
הוא לבוש בג'ינס וגופייה קצרה.
על כל ידיו חרוטים סימנים אדומים.
מארלה הסתכלה לצדדים, מוציאה את ידה ומבעירה אש.
האיש לא נראה מאויים במיוחד, הבעת פניו נעשתה רעבה.
"אש.. זה יהיה מעניין"
"אתה אחד מהשחקנים נכון?"
הוא קימט לשנייה את מצחו "שחקנים.. את סתם מנסה להסיח את דעתי.. תשתקי ונסיים עם זה מהר"
מארלה הלכה צעד אחורה, מגפיה על סף שלולית הדם.
ידה השנייה בוערת באש גם, מגבירה את הרעב האילם שבפניו של האיש.
הוא רכן אליה בצעקות קרב, היא רצה הצידה והתגלגלה על האדמה.
הוא החל לרוץ אחריה, שניהם רצים בסמטאות והאנשין מסביבם בטוחים שזה הצגה.
היא המשיכה לרוץ ופתאום נפלה, אבל בולטת מהמדרכה.
הוא רץ אליה, כמעט תופס אותה.
ידו נגעה בידה בזמן שהיא הצליחה להיחלץ ממנו.
כעבור שנייה היא נפלה שוב, הפעם ידו מושטת אל פניה.
בתנןעה מהירה הוא שלח את ידו לליבה, משאיר חותם שורף.
היא שמה לב שגם אחיזתו ביגה השאירה משהו שורף.
היא קמה, מרימה גביש שקוף ומזנקת, והוא נשאר שם.
לא נראתה אכזבה על פניו.
רק סיפוק עצום.
בשנייה הראשונה לפני שזינקה ידיו עלו מעל ראשו.
היא יכלה להישבע שראתה להבה קטנה יוצאת מהן, וחיוך בוער עוד יותר על פניו.

             -----------------------------

נ"מ סופי

גריידי קיבל את פניה בהייבנפילד, מחבק אותה חזק.
"שמעתי מה קרה"
היא התמסרה לחיבוקו, דמעות זורמות ממנה.
סנדור יהיה בסדר?
מה קרה שם?
"סנדור והשאר עדיין במרפאה.."
היא הנהנה, מתנתקת מהחיבוק נושמת עמוק.
"חבר המועצה אמארי ביקש להודיע לך שיתקיימו דיונים על המצב. את מוזמנת להגיע"
היא ישבה במטבח, אדליין לא הייתה שם אז היא לקחה נימוחיות שנשארו על השולחן.
היא נשמה עמוק, מה יקרה עכשיו?
הם היו כל כך קרובים לשלום.
מי ימות כתוצאה מהמעשה הזה?
מי יפגע?
איזה הסכמים יחתמו?
"אדליין באטלנטיס עם קרדן, ארון והנה"
סופי חייכה "נפלא"
הייבנפילד החדשה הייתה עוצרת נשימה.
כל הקומה הראשונה שהייתה פעם מורכבת מחלונות נוצצים הורכבה עכשיו מחלונות..
מרהיבים, האור השתקף בזגוגיות והשתקף בדיוק לתקרה מה שיצר אוירה שמיימית.
שאר הקומות שופצו בערך אותו דבר פשוט הורחבו.
היא עלתה לחדרה כשקול נפץ נשמע מלמטה, היא רצה. הממזג בידה.
מארלה הייתה שם.
תחושה דז'ה וו עלתה בה למראה הכוויות.
מארלה רצה אליה, קורסת בידה.
"מה קרה??"
"אני.. לא יודעת.." היא נשמע. מותשת.
ואז מארלה הרימה את ידה וניסתה להבעיר אש.
הניסיון לא הצליח.
"כמו שחשבתי" היא נאנחה בכאב.
"למה זה לא עובד?? למה?"

* זה הרגע שבו אתם הולכים להקדמה וקוראים.. כן כן הגענו לזה *

מארלה עדיין ישבה בחיק סופי אחרי השעות הקשות האלה.
מחכה.
קרירה כמעט.
עיניה דומעות.
ידיה של מארלה כבר היו תפוסות מרוב שהחזיקה את ידה בריכוז.
האש לא יצאה.
ומארלה אמרה לסופי..
שהיא חושבת שגם לא תצא.

            -----------------------------

טוב סליחה על העיכוב..
מה אומרים?
הגענו לקטע של הסיפור!
עכשיו תנו הערות ושימו כוכב אם אהבתם❤️
בגלל שהיה אמור לעלות אתמול אז היום יעלו שניים✨