-~-פרק ארבע עשרה-~-

61 11 7
                                    

נ"מ ג'ני מקארתי

בשעה שלוש בדיוק הכל היה מוכן.
הדרך לבית הלבן הייתה מוארת ויפה יותר מאי פעם.
האולם הגדול היה ריק לחלוטין, בגלל חוסר הידיעה איזה גודל כיסאות הם צריכים.
כשחשבו לשאול הם הבינו שאולדן ואקר הזה לא השאיר דרך לתקשר איתו.
הם הוציאו הזמנה של כיסאות גדולים שתעמוד מחוץ לאולם אם יהיה צריך.
עשרות עיתונאים מרחבי העולם התאספו שם, באו יום לפני כדי לתפוס מקום טוב.
ג'ני הייתה לחוצה.. מאוד.
כל האירוע עד הפרט האחרון היה באחריותה כי איתה בחרו לתקשר.
האוכל היה מרהיב, השפים הטובים בעולם נבחרו להכין אותו ובכמויות.
משום מה היה לה ברור שאנשים שבאים על קרני אור לא יסתפקו מהמבוגרים פשוטים.
כן נודע להם שהם צמחונים, מה שגרם תפריט להיראות לגמרי אחרת.
חצי שעה לפני הגעתם הכל היה מוכן.
קול צלצול נשמע מהטלפון שלה.
"הלו?"
"שלום, זה אולדן"
היא עצרה לשנייה "הכל בסדר?"
"כן, עוד מעט נזנק כולנו אליכם, יש כיסאות בגדלים הנכונים?"
"אני מקווה, תוך כדי שתעלו אנחנו ננסה"
"כמה בני אדם דיפלומטיים יהיו שם?"
"כמה וכמה מרחבי העולם, כולם מתאכסנים כאן עכשיו ויבואו עוד מעט"
היו קולות מאחורי אולדן, היה קצת קשה לשמוע אותו.
"סליחה? אני לא שומעת אותך.."
"אמרתי שכדאי שתתכוננו למראה.. מיוחד" הוא עצר שנייה ואז קול מוזר נשמע מאחוריו.
שילוב של לוחמת ונערה מתבגרת "אהההה למה הגובלינית לובשת שמלה נוחה כשאני שמה את השריון המגוחך הזה?!"
ג'ני צחקה, כמה מעניין יהיה לראות את זה.
"סליחה, הפרעות קשב. אני חייב ללכת לארגן את המשלחת.. אני עצמי לא אהיה שם לצערי אבל תוכלי להתקשר אליי בכל שאלה"
"איך? המספר פה חסום"
"באירוע תמצאי בצד שני רופאים, אלווין וליבי הם יתקשרו איתי"
"רופאים? אתם מצפים למשהו?"
"תמיד כדאי להיות מוכנים, כמו שכל אחד במשלחת צוייד בלפחות כלי אחד להגנה על עצמו- פנימית או חיצונית"
היא קימטה את מצחה "חשבתי שאמרת לא להביא נשק"
"אף אחד לא יכול למנוע מגובלין לא לדאוג לבת חסותו, או לענק לשמוט את חרבו"
היא הנהנה.
"סלחי לי, זה עומד להתחיל אני חייב ללכת"
הוא ניתק וג'ני מיהרה לעמדה שלה, לוחשת לנשיא.
כל העיתונאים עמדו בציפייה.
הקהל מסביב היה נראה סקרן גם.
הנשיא סוף סוף הראה סימני לחץ.
ואז כעבור שנייה הופיע סנוור של אור.
שלוש דמויות עם גלימות כסופות הופיעו לפניהן.
אלפים.
אחד מהם, למראה התדהמה היה בעל אוזניים מחודדות ויופי עוצר נשימה.
השניים האחרים היו מרהיבים באותה הרמה.
הבלונדינית נראתה שמיימית, כשהורידה את הברדס כמה עיתונאים שמטו את לסתם.
האמצעי היה נראה יפיפייה גם, הוא היה עם עור כהה..
מה שגרר כמה קריאות הידד מצד עיתונאים.
"נציגי מועצת האלפים, חבר המועצה אמארי" האמצעי הצביע על עצמו ואז על חבריו "חברת המועצה אורהלי וחבר המועצה ברונטה"
לאחר שנייה הופיעו עוד שלוש דמויות, חברי המועצה פילסו להם דרך.
אחד מהם, נפוח ונראה זקן מאוד.
זאת שלידו הייתה מרהיבה, עשוייה מקרח ומשלג, יוצרת שמלה משתפלת.
הדמות השלישית הייתה גוש מעורפל, הנראה היה חסר יחוד כשלעצמו, אבל הקיום של דבר כזה..
הדמות הייתה גבר, היה ניתן לראות מדי פעם חלקים מפניו, הוא עירפל את הצבעים סביבו.
האמצעי, הנפוח דיבר "נציגי קולקטיב הברבור השחור, מר פורקל" הוא הצביע על עצמו ואז על השניים לידו "סערה וערפול".
הם הלכו גם הצידה, ג'ני סימה להכין שש כיסאות רגילים כבר באולם.
לאחר מכן הופיעו שלוש דמויות גדולות.
אחת מהן הייתה בעלת כתר ושמלה עשויה מאלפי קשקשי זהב "נציגי הגובלינים, הקיסרית הילדה" ואז הפנתה את תשומת הלב לשני הגובלינים הגבוהים לידה, שנראו מאוד מאיימים, אחת מהם עם שמלה שחורה משתפלת ומאיימת "הגנרלים גריזל וסנדור"
הם גם הלכו הצידה, הגובלין בשם סנדור היה עכשיו עם ידיו מאחורי הגב, היא הניחה שיש שם משהו.
לאחר מכן הופיעו שני גמדים, היא לא הבינה מה האיום בהם אבל המבט בעיניה של המלכה היה קצת מפחיד. נוביטי וגודארד.
ואז הגיעו שני גנומים- יצורים ירוקים שנראו כאילו צמחים, היא הבינה מה הוא אמר על חוסר האיום שלהם.
הם היו פשוט נראים נחמדים... פלורי וארגוס.
לאחר מכן הגיעו טרולים.
הם היו יצורים נמוכים, הקיסרית שלהם פרניל הייתה בעלת מראה משונה מאוד.
אפילו בלתי ניתנת לתיאור.
"הקיסרית פרניל וטארינה, נציגי הטרולים"
כל אלה הלכו הצידה.
ואז.. הגיעו הענקים.
רבים צעדו אחורה באימה כששתי הדמויות המאיימות הופיעו בחצר רחבת הידיים.
הגדול יותר, לבש שריון מתכת שהיה מכוסה במשהו זוהר.. אולי פטריות.
אבני חן תלויות על אוזניו וקעקוע מתפתל על מצחו.
זאת שלידו הייתה כנראה הבת שלו.
עם השריון הזוהר היא נראתה מאיימת, קעקוע על מצחה אבל שונה משל השני.
היא נראתה כאילו היא מתאפקת שלא לצעוק.
הענק דיבר "נציגי הענקים, המלך דימיטאר והנסיכה רומהילדה"
הנסיכה רטנה ולחשה לו משהו והוא העיף אליה מבט זועם.
ואז עוד הבזק ושני אלפים הופיעו, שניהם נראו יחודיים מאוד.
אחת מהן עם צמות מנצנצות ומסיכה מרהיבה.
השני עם חלוק לבן ומשקפיים צבעוניות שהזכירו לה את לונה מהארי פוטר.
"אלווין גרוזד" האלף אמר במבוכה.
"ליבי סונדן" האלפית הכריזה "הרופאים"
ג'ני נופפה להם להתקרב אליה.
כשאלווין התקרב אליה הוא נשם עמוק והסתכל על שתיהן "עכשיו סופי.. אני בטוח שאחרי היום הזה היא תצטרך טיפול רציני בחרדה"
ואז הבהוב אחרון נראה.
ואלפית נראתה לפניהם.
שערה הבלונדיני אסוף בצמות מרהיבות והדוקות על ראשה.
עיניה החומות היו מעוטרות בעיפרון זהב עדין.
לבישה בשמלה תפוחה בצבע אדום.
לראשה נזר כסוף.
לצאוורה שרשרת נוצצת כלשהי.
והיא הייתה.. צעירה. מאוד.
בת ארבע עשרה אולי.
היא נראתה כאילו הדבר הראשון שהיא רוצה לעשות הוא להיעלם.
"סופי אליזבת פוסטר, ראש צוות הנועזים של המועצה" היא עצרה שנייה "המונלארק של הברבור השחור"
עוד עצירה "מאומצת בידי לורד וליידי ראוון, וגדלתי בסן דייגו"
זה היה פצצה.
כולם התנשמו והנשיא נראה מבולבל.
חברי המועצה סימנו לה להתקרב אליהם.
עכשיו כל חברי המשלחת עמדו יציבים.
היא ראתה את העובדים מחשבים כמה כיסאות צריך.
הנשיא כחכך בגרונו והחל לדבר "היום אנחנו כאן בתפנית מרעישה, אין לדעת מה תוביל הפגישה הזאת. אולי לשלום ואולי למלחמה"
האמירה הזאת הובילה נחירות עזות מצד הענקים ובערך כל חברי המשלחת.
"ועכשיו ניכנס לאולם לכינוס"
הנשיא ירד מהדוכן והחל להתקדם אל תוך הבית הלבן.
ג'ני עמדה קצת מאחוריו, מכוונת את כולם.
הילדה הזאת, סופי הייתה נראית מתרשמת "תודה" היא לחשה לה כשעברה לידה.
"בבקשה, נוכל לדבר קצת?"
סופי הסתכלה לצדדים והנהנה.
"אני מניחה שאת מיוחדת"
"אני אממ.. ניסוי גנטי של הברבור השחור לשינוי העולם שלנו"
"את רק בת ארבע עשרה אולי?"
היא צחקה "גדלתי אצל בני אדם עד גיל שתיים עשרה, בסן דייגו"
הן חלפו על פני עובדים חרוצים.
"זה מעניין.. אני ג'ני את יכולה לפנות אליי בכל עניין. את מכירה את אולדן?"
"כן, דיברת איתו?"
"כן. איש נחמד לא כך?"
סופי חייכה.
הם הגיעו לאולם.
סופי לא נראתה מתרשמת "פעם הייתי מתרגשת שאני כאן.. אחרי שראיתי את העולם האלפי.."
ג'ני הנהנה ואז נופפה לסופי והתקדמה לנשיא.
החדר התמלא בדיבורים, כולם מסתובבים ומשוחחים.
טוב המלך דימיטאר לא נראה שרוצה שידברן איתו.
הבת שלו שוטטה באולם ובחנה את הקירות, היא ראתה את הגובלין סנדור מתקרב אליה "רק תהרסי פה כלום כן? רו זה עילה למלחמה"
"תירגע זעפני, אני לא קיף" ואז היא עצרה שנייה "או סופי.. היא לא פתחה פעם כמעט מלחמה נגד אבא שלי?"
סנדור רטן.
ג'ני התמקמה ליד הנשיא.
מה כבר יכול להשתבש?

               -----------------------------

1114 מילים!
חד משמעית הכי ארוך..
מה אומרים?
בבקשה תעשו כוכב!
הובא לידיעתי שיש כאלה שפשוט קוראים בלי כוכב!!!!!!!!!!❤️✨
ותעקבו, זה לא כזה כואב.

השינוי 2: איחוד או הכחדה (שה"ה❤️)Where stories live. Discover now