השינוי 2: איחוד או הכחדה (שה"ה❤️)

-~-פרק ארבע-~-

נ"מ קיף (כן כן זה שלא שמעתם ממנו המון זמן)

הכל היה חשוך.
האיזור הזה לא היה מיוחד במיוחד.
לא כמו פעם.
קיף? קולו של מר פורקל הדהד בתודעה שלו.
כן אני מוכן, תעשה את זה
אנחנו של מר פורקל הדהדה בקירות תירגע, זה יקח שנייה
קיף הנהן וחיכה.
נקודת חום בערה שנייה.
ואז זה נכבה כלא היה.
אתה מתחיל?
מר פורקל נענע בראשו כבר סיימתי
מר פורקל ניתק את ידיו מרקותיו של קיף.
קיף נפל אחורה על המיטה.
"קדימה ננסה שוב"
"אני מצטער מר סנסן זה לא עובד"
קיף קם בכעס "עוד פעם אחת!"
מר פורקל נענע בראשו "אני חייב ללכת מר סנסן, אני מציע שתנסה להירגע, רו תשמור עליך"
"אני יודע על המשימה הזאת בלעדיי.." קיך אמר בשקט
"סופי לא ניסתה להסתיר את זה"
"אני חסר תועלת עכשיו, כמה שהיא תכחיש"
"אף פעם לא חשבתי שהעוולות של חסרי יכולת צודקות, עכשיו יותר מתמיד כשאתה מרגיש חוסר כזה אני מבין כמה זה לא הוגן" מר פורקל נאנח "אבל זה לא משנה את העובדה שכרגע מצבך הרגיש לא מאפשר שתבוא איתם"

נ"מ איימי (כן כן זאת שרציתם במקום קרדן)

"איימי!" חברתה הת'ר קראה אליה "המורה אמרה שאפשר להסתובב עכשיו חופשי"
איימי חייכה "נחמד"
הן רצו ברחבי המקום, שאר ילדי הכיתה אוכלים או שותים משהו.
הת'ר עיקמה את אפה למראה כמה פסלים גדולים של אנשים "מעניין מאוד לא ככה?"
איימי צחקה "ממש"
"בטח אף אחד לא יכול לזכור את כל זה! זה מידע של מיליון דורות"
עווית חלפה בעיניי איימי.
סופי יכלה.
היא התאוששה וחייכה.
כמה בנות צחקקו מאחוריהן והצביעו על משהו מולן.
הת'ר הסתכלה גם "הוא כל כך חתיך"
איימי גלגלה עיניים, מאז שראתה את הערים האבודות אף בן לא נראה לה חתיך כל כך.
"אולי נלך לדבר איתו?"
איימי הסתובבה והסתכלה.
במבט מהיר הנער והנערה שם נראו נערים רגילים.
במבט שני היא ראתה שהנער רועד, ידיו על רקותיו.
הנערה מהבהבת מדי פעם, משהו רגיל לחלוטין שאפשר לדמיין באור.
הנערים היו בגב אליה אבל היא ישר זיהתה אותם.
איימי החלה לרוץ אליהם.
הת'ר ושאר הבנות השתתקו.
"פיץ, ביאנה!"
שני הנערים הסתובבו בהפתעה, ידיהם מוציאות מהכיס משהו, ממזג.
פיץ היה הראשון לזהות "איימי?"
היא חייכה והתקרבה.
ביאנה חייכה "מה את עושה פה??"
"טיול שנתי.."
פיץ חייך וביאנה צחקה וחיבקה את איימי.
היא שמעה כמה קריאות התפעלות ולחשושים מהבנות מאחוריה.
"מה אתם עושים פה?"
פיץ וביאנה הסתכלו אחד על השנייה "משימה סודית של המועצה"
לפתע עינה של איימי נדלקו "אז סופי גם כאן?"
"לא.. היא בלוס אנג'לס או בשנחאי?" פיץ הביט בביאנה שמשכה כתפיים.
"מה אתם מחפשים?"
"האמת היא שאנחנו מחפשים משהו שנקרא הלבן? הבקתה הלבנה?" ביאנה נאנחה ופיץ גלגל עיניים "הבית הלבן"
ביאנה הנהנה "נאבדנו קצת, את יודעת איפה זה?"
איימי גלגלה עיניים "בטח שאני יודעת, בואו"
איימי הסתכלה על השלטים והחלה ללכת.
"איימי!"
איימי הסתובבה, המורה שלה התקרבה אליהם.
"לאן את חושבת שאת הולכת גברת צעירה?"
"אני רק מראה להם איפה הבית הלבן"
"מי אלה?" המורה הרימה גבה.
פיץ חייך "איימי היא חברה שלנו מפעם, אנחנו רק תיירים, היא תחזור עוד כמה דקות"
המורה הנהנה.
הת'ר משכה בכתפיה של איימי "אני גם יכולה לבוא?"
"הם בודקים משהו שם, הפסלים המשעממים.. לא חושבת שתהני"
"את צוחקת? הוא חתיך הורס את חייבת לתת לי לבוא!"
"אם אני לא טועה, יש לו עכשיו חברה, או שסופי.." היא עצרה "טוב בואי"
ביאנה ופיץ חיכו לה שם והיא הציגה אותם "אלה ביאנה ופיץ, חברים של המשפחה שלי כבר כמה זמן וזאת הת'ר החברה הכי טובה שלי"
כולם חייכו והמשיכו.
"אז איך סופי?"
"היא בסדר, החודש האחרון היה קצת קשה לה אבל עכשיו היא בסדר" ביאנה חייכה.
הת'ר הרימה גבה ואיימי סימנה לה שתשתוק.
היא ראתה שפיץ התרחק קצת "אזז פיץ וסופי?"
ביאנה צחקה "הם היו.. עכשיו לא, היא עם קיף"
איימי חייכה "וזה לא אממ קשה לך?"
"זה שהוא אח שלי לא אומר שאני בעדו תמיד, הוא וסופי מתאימים אבל כנראה שלא כל כך"
איימי הנהנה "עוד יכולות?"
"לא לא"
הם הגיעו לבניין הגדול.
הבית הלבן.
דגלי ארצות הברית מתנופפים.
ביאנה הביטה סביבה.
פיץ קפא לשנייה.
"אתה גם מריח את זה?"
"אממ לא, הזיהום באוויר חזק מדי"
הת'ר הרימה גבה.
"ריח שרוף ושל דם"
"את חושבת שהשחקן עדיין פה?"
"אני מקווה שלא, בזיכרון זה היה מאוד מפחיד"
הת'ר נרעדה אבל איימי הנהנה.
ואז כולם שמו לב למשהו.
על האדמה, שובל של עקבות אדומות.
טפטופי דם.
מוביל למקום מוקף בסרטי אזהרה.
חריטה גסה על האדמה.

אלפים.
זנים חדשים, אתם האויבים המשותפים.
אם לא תתאחדו.
בשנה הבאה- תיכחדו.

-------------------------------------

איימי!!
חח אני מתה "הבקתה הלבנה"😂
טוב מה חשבתם?
תעשו כוכב זה לא כואב❤️