סטיב-
"תן לי להבין, אתה ראית שהארנק שלה נפל מהתיק ובמקום להגיד לה שהארנק נפל אתה הרמת אותו ורדפת אחריה?" שאלתי את קורי, שמתי את היד שלי על המצח בתסכול, קורי הנהן בתגובה למה ששאלתי.
"לא חשבתי שהיא תברח," הוא מלמל והשפיל את המבט שלו, "ברגע ששמת לב שהיא בורחת ממך, לא היית יכול לעצור במקום מאשר להמשיך לרדוף אחריה?" נעצתי בו את עיניי, אני לא מצליח להבין את ההיגיון של הגבר שיושב מולי.
כמה דקות לאחר שלוסי ניסתה לא לחשוף את זה שאני והיא שכבנו בפני קורי אני הקדשתי את תשומת ליבי לקורי ולסיפור הדפוק שלו.
אני יושב על הכיסא מול קורי, לוסי יושבת מולי ליד קורי, היא רק צופה בשיחה שלי ושל קורי בהתעניינות רבה.
"לא.. לא חשבתי." לקחתי נשימה עמוקה, הנוכחות של לוסי עוזרת לי בלא לתקוף את קורי בשאלות או לנסות להבין מה לעזאזל גרם לו לחשוב לרדוף אחרי אישה.
ברגע שקורי סיפר לי את ההיתקלות שלו עם האישה המסכנה דמיינתי את זה בראשי, אולי אני מגזים בתגובה שלי ובמציאות זה היה פחות גרוע.
"איפה זה היה?" שאלתי את קורי והוא הפסיק להסתכל על הרצפה שמעניינת אותו יותר ממני, "ברחוב גולד," הוא אמר את שם הרחוב שהוא שתי רחובות מבניין Sl.
נכנסתי במחשב למצלמות אבטחה של אותו רחוב, "איזה שעה?" קורי שם יד על העורף שלו ונראה נבוך, לוסי חייכה כשראתה את קורי מתנהג כהרגלו ומנסה להתחמק מהשאלה.
כשקורי ולוסי יושבים אחד ליד השני הדמיון הוא ניכר לעין, השיער החום המתולתל שלהם, העיניים החומות והתווי פנים שנראים כמעט ואותו הדבר.
"סטיב.. אתה לא צריך לראות-" נתתי מכה לשולחן כדי לקטוע את קורי, לוסי נרתעה וקורי הוריד את היד מהעורף שלו, "אני אשאל שוב, באיזה שעה זה היה?" הוא הסתכל לצדדים, מנסה להתחמק מהשאלה שלי.
חשקתי את הלסת שלי כשקורי לא ענה לי, הוא הפסיק להתחמק מהעיניים שלי והסתכל עליי, "בשעה 8:20" הוא נכנע וענה למה ששאלתי, הרצתי את השעה במצלמות לאחור עד שהגעתי לשעה הרצויה.
ראיתי במסך אישה צעירה הולכת, אני לא יודע לאן אבל לפי קצב ההליכה המהיר שלה היא ממהרת למקום, התיק יד שלה קופץ בידה והארנק נפל.
אני רואה את המכונית שלי נכנסת לשדה ראייה של המצלמות, קורי מחנה את המכונית ואפשר לראות את קורי יוצא מהרכב, הוא הלך לארנק והרים אותו.
במקום לפנות לאישה ולהגיד לה שנפל לה הארנק הוא שעט לעברה, אין קול במצלמות ואפילו בלי קול יכולתי לדעת שקורי השמיע רעש חזק בגלל הצעדים שלו.
היא סובבה את ראשה לאחור, כיווצה את גבותיה וכשהעיניים שלה התמקדו בקורי היא פערה אותן וחרדה מילאה את העיניים שלה.
YOU ARE READING
המזכירה של השטן
Romanceלוסי קלרסון- הגעתי לכאן במחשבה שאהיה קשורה ליחידה מסווגת, לא שאהיה קשורה לבוס קריר ומתנשא. סטיב קנדי לא נותן לי לקרוא לו אפילו סטיב, רק בוס. יש יותר מתנשא מזה? לא הסתדרתי איתו מהרגע הראשון, הוא התערב בכל דבר בחיים שלי. הלב הקפוא שלו התחיל להינמס לאט...
