המזכירה של השטן

פרק 20

לוסי-

"תחזרי לעבוד" סטיב אמר והלך לכיוון המשרד שלו, הלכתי אחריו לשולחן שלי והוא נכנס למשרד שלו, אני התיישבתי בשולחן והדלקתי את המחשב.

לא הספקתי לעשות משהו אחר כי הטלפון שלי צלצל, ראיתי את השם של קארל על המסך ותהיתי למה הוא מתקשר אליי.

עניתי לו מתוך סקרנות, "קארל?" שאלתי וחיכיתי שיגיד משהו, "לוס" הוא השיב ונשמע מרוצה מזה שעניתי.

"למה התקשרת?" לקח לו זמן לענות על השאלה שלי, אני שונאת שזה קורה.

שמישהו מתקשר אליי והוא עונה רק אחרי כמה דקות על כל תשובה.

"אני אוהב אותך, אני חושב רק עלייך, את כל העולם שלי" הוא אמר במהירות אחרי שלא הצליח לחשוב על משהו פחות נואש להגיד.

אני יודעת שהייתי העולם שלו במשך 5 שנים אבל נפרדתי ממנו והוא צריך להתקדם, אם אני הצלחתי להתקדם גם הוא צריך, לא שהיה לי קשה לעבור שלב אחרי שנפרדתי ממנו.

אני אוהבת את החיים בלי חבר כלשהו, במיוחד לא חבר שרק מסתכל לי על הגוף במבטי זימה.

היינו 5 שנים ביחד ולא שמעתי מחמאה אחת על האופי שלי.

מה זה משנה אופי אם יש יופי?

בדיוק, זה לא משנה מבחינת גברים.

תמיד ישפטו אותך במבט ראשון, אם את תראי נחמדה יחשבו שאת צבועה, אם תראי אחת שלא אכפת לה ממה אחרים חושבים יגידו לך מתנשאת.

אם תהיי עם עודף משקל יקראו לך שמנה, אם תהיי רזה יכנו אותך מקל, אם תהיי במשקל סביר ימצאו משהו אחר לרדת עליו.

לגברים לא אכפת מכמה נחמדה או רעה את תהיי, יש לך שדיים גדולים ותחת גדול?

זהו, את מעדן לגברים.

זאת הסיבה שנפרדתי מקארל, לא הרגשתי יפה לידו, הרגשתי רק סקסית מהמחמאות שלו על הגוף שלי וזה גרם לי לשנוא את עצמי.

אז זו מי שאני, מישהי לזיין?

"קארל.. הפסקתי להיות העולם שלך לפני שנתיים, אתה צריך להבין את זה" הסברתי לו וקיוויתי שהוא יבין, להתווכח איתי על הרצון שלי לא יעזור לו.

"אולי זה מה שאת חושבת אבל לעולם לא הפסקת להיות העולם שלי, כשאני במיטה אני רק חושב עלייך לצידי שאני מחבק את הגוף הסקסי שלך והזין שלי נלחץ קרוב ל-" ניתקתי את השיחה, על זה אני מדברת.

הוא התקשר שוב, נאנחתי מזה שהוא לא מוותר.

אין מישהו יותר עקשן מקארל, יש עוד מיליוני נשים בעולם והוא לא מפסיק להיות אובססיבי אליי.

"מצטער לא התכוונתי, מה איתך?" הוא שינה נושא שיחה, זה עלוב שהוא לפני רגע רק דיבר על כמה הוא חושק בגוף שלי ועכשיו הוא מנסה להמשיך לדבר איתי.

ומה יותר עלוב?

שאני באמת צריכה לדבר עם מישהו אז אני פורקת לקארל בשיחה את כל הקשיים שלי.

"אני התקבלתי לעבודה שניסיתי להתקבל אליה ב7 שנים האחרונות והיא לא כמו שדמיינתי בכלל, הבוס שלי קריר והוא רק מתערב לי בחיים" פרקתי לקארל והוא כחכח בגרון שלו, "יש משהו שאני יכול לעשות? מי הבוס שלך?" הוא שאל וכעס נשמע בקול שלו, "אתה פגשת את הבוס שלי, זה היה הגבר עם החליפה השחורה" הזכרתי לו שזה סטיב, קארל השתתק וידעתי את הסיבה.

הוא מפחד מסטיב.

"לוס אני אוהב אותך, אני יכול לבוא למקום עבודה שלך ולקחת אותך משם, אני אגרום לך להרגיש כל כך טוב, אני יודע איך לגרום לך לגמור" הוא חזר ללדבר על לשכב איתי, כל האומץ שלו עזב אותו כשהוא שמע שזה סטיב.

"בבקשה קארל תפסיק" התחננתי מבעד לטלפון, אני רק רוצה מישהו לדבר איתו.

במקום לעזור לי הוא רק גורם לי להרגיש רע יותר.

"הבנתי" שמעתי את הקול של סטיב מאחוריי ונבהלתי, ניתקתי את השיחה והסתכלתי עליו, מבט קודר על הפנים שלו ונחרדתי שהוא שמע את זה.

"מה הבנת?" שאלתי אותו ושמחתי שהקול שלי לא רועד, הוא שילב את הידיים שלו ואפילו מבעד חליפה השחורה אפשר לראות את השרירים שלו.

"הבנתי שאת בעייתית, להגן על מי שפוגע בך וממשיך לפגוע בך?" הוא שאל וחיוך קטן עלה על הפנים שלו, "זה לא-" באתי להגיד והוא קטע אותי.

"זה לא מה שאני חושב? אני לא צריך לחשוב, אני יודע." הוא אמר בביטחון עצמי, זה מה שרציתי להגיד לו.

זה לא מה שהוא חושב.

קארל לעולם לא יפגע בי פיזית.

"אפילו עכשיו את מסתבכת במחשבות שלך, אז אני אפתור את זה בשבילך, אני אטפל בקארל ויש לך עד מחר לתת לי את השמות של מי שפגע בך" הוא אמר ובקולו לא נשמע מקום כדי להתווכח.

"כ-כן סטיב" אמרתי והוא הרים גבה, "כן, בוס" הוא אמר וחיכה, הבנתי שהוא מחכה שאחזור אחריו.

"כן בוס" חזרתי אחריו לבסוף והוא עבר ליד השולחן שלי, "את משוחררת, לכי לבית שלך אחרי שתשלחי למחשב שלי את העדכון בקשר לכנפיים לבנות" הוא אמר והמשיך להתקדם, רק עכשיו עיכלתי את מה שהוא אמר.

"מה זאת אומרת לטפל בקארל!" צעקתי כדי שישמע, "אני לא אפגע בו פיזית, תרגעי. אני אטפל בו בדרך אחרת" סטיב אמר במסתוריות והלך דרך המסדרון עד שהגיע למעלית.

התיישבתי בכיסא ונכנסתי לאימייל של סטיב, רשמתי לו שאין עדכון.

כי לא הספקתי לדבר איתם על זה לפני שהם ירדו עליי.

נכנסתי למאגר השמות של Sl וזיהיתי את הפרצופים של האנשים שפנו אליי, השמות שלהם היו ליד התמונות שלהם.

הוא רוצה שאתן לו את השמות שלהם.

מה אם לא אתן?