לוסי-
"איך כל זה קרה בזמן קצר שכזה?" זאק שאל כשכולנו היינו סביב השולחן, האווירה קודרת וסמיכה, טעמתי טעם מריר בפתאומיות שגרם לי לעוות את פניי.
אחרי שבראד החליט לעשות שיחה לזאק ומלאני הוא צירף גם אותנו וכולנו התיישבנו בשולחן הענקי והמרובע, אני וסטיב ישבנו ביחד, מלאני וזאק ישבו ביחד ובראד וקרולינה ישבו ביחד, נשאר עוד מקום ריק לשני אנשים.
בהתחלה של השיחה מלאני הצליחה להסיח את דעתו של איידן עם אנג'ל מפני שהיא זחלה ברצפה ומלאני שאלה אותו אם הוא רוצה ללכת לעבוד עם אנג'ל על לדבר, איידן ישר קפץ על ההזדמנות ורץ עם אנג'ל בידיו, הוא נזהר שהיא לא תרעד בידיים שלו.
אני יכולה לראות שהילד הקטן רכושני לבת דודה התינוקת שלו, זה גורם לי לתהות איך חיי היו אם הייתי גודלת עם קורי כפי שהיה אמור להיות אבל הגורל החליט להתאכזר אלינו.
אף אחד לא ענה לזאק, כל אחד היה שקוע במחשבה שלו ושמתי לב למבט המצוברח של בראד. "אני לא מאמין שהוא.. מת." זאק אמר בחוסר אמון והשפיל את הראש שלו, העיניים הכחולות שלו היו צלולות יותר מהאוקיינוס.
"אני מצטערת אני לא מצליחה לקלוט את זה." מלאני אמרה בקול חלש, "ההורים שלנו נרצחו?" היא שאלה ברעד. בראד וסטיב הנהנו ביחד ורגשות האשמה שלי התחזקו. הרגשתי יד מונחת על הירך שלי וסטיב לחץ לי על הירך ותפס את תשומת ליבי.
"תפסיקי בוניטה, את לא אשמה." הוא לחש לי, איך זה שאני כן מרגישה אשמה? "קורי מת, אבא של לוסי שהיה גם אבא של קורי כי מסתבר שלוסי וקורי תאומים, הוא הרג את הבן שלו?" מלאני שאלה בלי לנשום, בראד הנהן בכבדות ועיניו היו מעוררות אימה.
"נקמתי באבא המזדיין שלו," בראד אמר ושקעתי בזיכרון על הנקמה הזאת, מתי שהוא סובב את הקת לכיוון הראש של אבא שלי והכה את ראשו עד שהוא שבר את הגולגולת שלו. נענעתי את הראש כדי לא להקיא.
"זאק, יש לי וידוי." בראד הודיע וזאק ראה על פניו של בראד שהוידוי הזה עוד אחד מהדברים הרעים שקרו בזמן האחרון, "בעבר ביום הדין מתי שפרמת את החבלים שקשרו אותך להורים שלך אני שמתי לב שהחבלים נקשרו מחדש אז חתכתי אותם." זאק נראה מבולבל והוא צמצם את העיניים שלו, הוא דורש תשובה מבראד.
"אני לא מבין את המטאפורה שלך, תגיע לעיקר בראד." זאק דרש מבראד והיד של סטיב מחצה את הירך שלי, הוא לא שם לב למה שהוא עושה כי הוא היה שקוע בשיח בין זאק לבראד, שמתי את היד שלי על סטיב כי הלחיצה שלו כאבה לי והוא ליטף את המקום שבו לחץ עליו בתור התנצלות, אהבתי את תחושת ידו עליי שהרגיעה אותי.
"הרגתי את ההורים שלך," בראד אמר במשיכת כתפיים וזאק נדרך, מלאני פערה את העיניים שלה, סטיב וקרולינה לא הופתעו. "אתה הרגת את ההורים שלי?" זאק שאל בשיניים חשוקות והעיניים הכחולות שלו שידרו איום שזעזע את החזה שלי.
YOU ARE READING
המזכירה של השטן
Romanceלוסי קלרסון- הגעתי לכאן במחשבה שאהיה קשורה ליחידה מסווגת, לא שאהיה קשורה לבוס קריר ומתנשא. סטיב קנדי לא נותן לי לקרוא לו אפילו סטיב, רק בוס. יש יותר מתנשא מזה? לא הסתדרתי איתו מהרגע הראשון, הוא התערב בכל דבר בחיים שלי. הלב הקפוא שלו התחיל להינמס לאט...
