סטיב-
(הווה)
קראתי על זה שלפני המוות החיים עוברים לאותו בן אדם מול העיניים במאית שניה, לא חשבתי שדבר כזה אפשרי באמת.
במיוחד לא באמצע החיים, אין לי מושג למה נזכרתי בעבר שלי, ביום שבו ההורים שלי נלקחו ממני.
מלאני שכחה כל זיכרון מהם, כך שזה לא מפריע לה שהם אינם כי אני ובראד גידלנו אותה.
בראד הצליח להתגבר על זה, כמו שצריך.
אחרי 14 שנה כל אחד היה מתקדם בחיים שלו ומתגבר על דבר כזה, אבל לא אני.
החינוך שקיבלתי מאמא שלי כשהייתי ילד קטן היה חינוך דביק, לא ידעתי לחיות ללא קרבת ההורים שלי.
אפשר להגיד שהמוות שלהם ביגר אותי מהר, ישר נכנסתי לחיים שבהם אני קונה דברים לבית, משלם חשבונות ומשלם על הבית ספר של אחותי ועוד.
שמעתי רעש ששלף אותי מהמחשבות על העבר שלי ולוסי נעצרה, בגלל הצלצולים באוזניים שלי מהכעס שלי על לוסי לא הבנתי למה היא נעצרה מול החדר של קורי.
"לוסי למה עצר-" אמרתי לה וכשהגעתי אליה נקטעתי כי הבנתי את הסיבה.
קורי מזיין את פול, הוא אחד האקרים מהקבוצה של לב מדמם.
"אתה שוב פעם מזיין עוד עובד שלי?" שאלתי את קורי, הוא לא לומד?
הוא זיין את דייבון כשלדייבון היה חבר, עכשיו הוא מזיין את פול.
מה בראד חשב לעצמו שהוא הביא לי מכונת זיונים שמזיינת את העובדים שלי.
הפנים של פול התלהטו והוא נהיה אדום, הוא הלך קדימה והזין של קורי יצא מהתחת של פול, שמתי יד על העיניים של לוסי כדי לכסות אותם מהמראה הזה.
קורי נהם כשאיבד את התחת של פול, "אתה הפרעת לנו אתמול, החלטנו להמשיך היום" הוא אמר ואז חיברתי את הנקודות.
כשהתקשרתי אליו הוא היה באמצע סקס עם מישהו, לא ידעתי שהמישהו הזה עובד שלי.
החלטתי לא לפנות לפול כי הוא נראה די מובך, הוא לבש את הבגדים שלו במהירות וקורי לא זע ממקומו, הוא נשאר עירום.
"אתה יכול להוריד את הידיים שלך מהעיניים שלה, היא יודעת שאני גיי. אתה לא צריך לפחד שהיא תימשך אליי" הוא גיחך, צמצמתי את העיניים שלי והצבעתי על הבגדים שלו שזרוקים על הרצפה.
"למה אתה מצביע עליהם? אתה רוצה אותם?" הוא העמיד פני תמים וצחק, חשקתי את הלסת שלי והסתכלתי על פול.
"פול לך תחזור לעבודה שלך, תשב על הכיסא ואל תקום ממנו" ציוויתי עליו והוא הנהן, "אני לא חושב שהוא יוכל לשבת בשעות הקרובות" קורי התערב ופול נהיה אדום יותר, "תתלבש קורי, עכשיו." אמרתי לו בחוסר סבלנות, הוא נאנח וגלגל את העיניים שלו, הוא הרים את הבגדים שלו באיטיות.
פול עבר לידי ויצא מהחדר כשהוא לבוש מכף רגל ועד ראש.
לא הורדתי את הכף יד שלי מהעיניים של לוסי, לא נראה שהיא גם הולכת להתלונן על זה.
בטח היא בטראומה כי היא ראתה את הזין של קורי.
"תתלבש יותר מהר" אמרתי לו אחרי שהוא לבש את החולצה, "איך גם אתמול וגם היום לא זכיתי לגמור והכל בגללה" הוא האשים את לוסי ואיגרפתי את היד שלי, "זה לא בגללה, אתה לא צריך להפריע לעובדים שלי ולזיין אותם כשיש להם עבודה, תסיים להתלבש ולך לבית, זה מספיק להיום" השבתי לו והוא לבש את התחתונים והמכנסיים שלו.
"אלוהים, אני צחקתי סטיב.." הוא אמר ובאתי להגיד לו משהו אבל הוא המשיך, "..והספיק להיום? עכשיו רק צהריים" הוא התנגד, "לך למועדון ותזיין מישהו אחר במקום לזיין לי את השכל" עניתי בחזרה כי נמאס לי מהתירוצים שלו.
אחרי שהוא סיים לנעול את הנעליים שלו הוא עבר לידי כדי לצאת, "אני לא מזיין בלונדינים" הוא מלמל ויצא מכאן, הורדתי את היד שלי מהעיניים של לוסי.
"את בסדר?" שאלתי אחרי שהיא עמדה כמו פסל ולא זזה, "זה בדרך כלל קורה?" היא שאלה והתכוונה ל-
סטיב בדרך כלל קורי מזיין את העובדים שלך במשרד שלו?
אז התשובה היא לא.
הנדתי את ראשי והכעס שלי עליה כבר נשכח, "תחזרי לעבוד" אמרתי לה והלכתי למשרד שלי, היא הלכה מאחוריי כי השולחן שלה נמצא מחוץ למשרד שלי.
נכנסתי למשרד שלי וסגרתי את הדלת, הלכתי למחשב והדלקתי אותו, נכנסתי למצלמות אבטחה והרצתי לאחור.
לוסי נכנסת לדלת של כנפיים לבנות, שמתי את המהירות על 2x ואחרי חצי דקה היא יוצאת בריצה בוכה, העברתי שוב לאחור, לנסות לראות מי ניגש אליה כשהיא נכנסה לשם דרך הדלת אבל הדלת נסגרת כבר.
אין מצלמות במשרדים עצמם, רק במסדרונות.
זה בשביל ענייני אבטחה, הרי אנחנו לא ארגון האקרים היחיד בעולם.
לוסי שוב יצאה בוכה בריצה מהדלת, העברתי לאחור והיא נכנסת, אחרי חצי דקה יוצאת שוב בוכה בריצה.
הרגשתי תסכול מזה שאני לא יודע מי פגע בה,
אני אחזור אליהם ואגלה בעצמי.
קמתי מהכיסא שלי ופתחתי את הדלת, מתכוון לעבור ליד לוסי ולהתעלם ממנה.
"בבקשה קארל תפסיק" היא אמרה בקול רועד, היא עם הטלפון צמוד לאוזן שלה.
"הבנתי" אמרתי מאחוריה, היא קפצה בבהלה וניתקה את השיחה, המבט שלה מפוחד.
הייתי צריך לטפל בו כבר, בו וגם באלה שפגעו בה.
אני הולך לשבור את מעגל התמימות שלה, אני אתחיל עם קארל.
היא לא תוכל לעצור אותי יותר, לא אתן לה.
YOU ARE READING
המזכירה של השטן
Romanceלוסי קלרסון- הגעתי לכאן במחשבה שאהיה קשורה ליחידה מסווגת, לא שאהיה קשורה לבוס קריר ומתנשא. סטיב קנדי לא נותן לי לקרוא לו אפילו סטיב, רק בוס. יש יותר מתנשא מזה? לא הסתדרתי איתו מהרגע הראשון, הוא התערב בכל דבר בחיים שלי. הלב הקפוא שלו התחיל להינמס לאט...
