סטיב-
"בוניטה?" לוסי רק המשיכה להסתכל עליי ושידרה לי בעיניה שהיא לא רוצה להגיד את הסיבה שבגללה היא רצתה לברוח ממני, היא הנידה את הראש שלה ושיערה החום מתולתל נפל על פניה כמו חלון שמסתיר אותה ממני.
הזזתי את שיערה לאחור וטפחתי על הגב שלה, "תגידי לי מה קרה, אני אבין את זה." היא לקחה צעד לאחור והמגע שלנו אבד, "אני לא יכולה לשאת בכל מה שקרה, המשפחה שלי מתה סטיב. שלושתם מתו אחד אחרי השני." אם הייתי יכול הייתי משיב את קורי מהמתים, הלוואי והיה לי את הכוח הזה.
אני צריך לבשר לפול על המוות המצער של קורי ואין לי מושג איך להתחיל לדבר איתו על זה, אני מפחד להגיד לו את זה. אני מפחד לראות את הפרצוף שלו שכנראה יהיה כמו שלי מתי שסיפרו לי שההורים שלי נהרגו בתאונה.
"אני אספר לך סיפור קצר בוניטה, לפני שנה גבר שרירי עם שיער חום מתולתל שנראה כמו פושע הגיע מחוץ לבית שלי, ידעתי שהוא נשלח אליי על ידי אח שלי ולא רציתי להכניס אותו אליי לבית אבל הגבר הזה היה נחוש, הוא עמד שעות מחוץ לבית שלי בלי לזוז בכלל. בסוף ריחמתי עליו והכנסתי אותו לבית שלי, כשדיברתי איתו לראשונה הבנתי שהמראה שלו מטעה. הוא היה גבר נחמד, המשפחה שלי אהבה אותו מאוד ושנאתי אותו על זה, לא נתתי לו לדבר איתי וגרמתי לו כל פעם מחדש להרגיש רע. הוא תמיד היה ציני וסיפר בדיחות, לרוב ריסנתי חיוך וצחוק כדי לא לתת לו את התחושה שהוא מצליח לדבר איתי. עברו חודשים והמשכתי להיות קריר אליו אבל הוא תמיד המשיך לדבר איתי. גיליתי שהוא יוצא עם אחד העובדים שלי וזה לא הפריע לי, לפחות לא עד שגילינו שהעובד הזה בגד בגבר עם הקעקוע דרקון, ראיתי את הגבר שבור ואת הלבבות בעיניים שלו מתנפצים לרסיסים. הוא הלך להתעמת עם החבר הבוגד שלו וגיליתי את זה מאוחר, ברגע שידעתי על זה הלכתי לשם. כשהגעתי ראיתי את העובד הבוגד והגבר שאיתו הוא בגד כמעט הורגים את הגבר עם השיער המתולתל, אני התערבתי והרחקתי אותם ממנו, ידעתי שאפילו שאני שונא אותו אני לא אתן לאנשים לפגוע בו. במהלך הזמן השנאה שלי אליו ירדה כשהבנתי שהוא מתמודד עם מלא בעיות משלו, אני יותר מכולם הייתי צריך להבין שזה שנראה הכי קליל הוא זה שיש לו את הבעיות הכי גדולות. הכרתי אותו יותר לעומק והבנתי את הרקע של סיפור חייו, בגדו בו כשהיה נער, ההורים שלו העיפו אותו מהבית כי הוא הומו והוא נכנס לכלא בגלל הימורים. לאחר כמה בדיקות שעשיתי גיליתי שיש לו אחות, מסתבר שהאחות הזאת הייתה עובדת שלי. הגבר המתולתל הכיר אותה ורצה לספר לה אבל אסרתי עליו. זו החרטה הגדולה ביותר שלי, אני אסרתי מחבר שלי להכיר את אחותו. קרו כמה דברים והוא רצה להציל את אחותו בגלל שהייתי פזיז והתכוונתי ללכת להורים של אחותו, לבסוף הוא נהרג כתוצאה מכך ומשהו בי נשבר. אני באמת אהבתי אותו." לא הבנתי שדמעה ירדה מהעין שלי עד שלוסי העבירה את האצבע שלה מתחת לעין שלי.
כואב לי שגיליתי לאהוב את קורי רק לאחרונה ושתמיד הייתי קריר אליו, החלטתי להתנתק מכל קשר חברתי כי חשבתי שזה יותר טוב וקינאתי בקורי כי הוא ישר הצליח להסתדר עם כולם כולל עם אחים שלי.
"זה הסיפור הכי עצוב ששמעתי," היא אמרה בקול שבור ומשכה באף שלה, "מתי שקורי הרגיש חרא כשהוא נפרד מפול וכל הזמן השתכר את היית הנקודת אור שלו, מתי שהוא גילה שאת אחותו. אני וקורי דיברנו עלייך וראיתי את הדאגה בפניו, הוא רצה שאני אשמור עלייך ואני אעשה את זה בוניטה גם בלי קשר אליו," היא הלכה לאחור והתרחקה ממני, "אתה אמרת לי שבגללי אתה התחלת לפגוע בעצמך וצדקת, מה אם תחזור לזה בגללי שוב?" היא שאלה בדאגה.
"זה נגמר, אני לא אחזור לזה לא משנה מה יקרה. אני לא התכוונתי לזה בוניטה אני לא חשבתי צלול. את עזרת לי להפסיק עם זה ובזכותך אני מרגיש הקלה." היא שילבה את הידיים שלה ועדיין היססה, "אני כפיתי עליך ילדים, שכבנו ללא אמצעי מניעה ואני בהריון עם ילדים שאתה לא רוצה." היא טועה, היא לא כפתה עליי שום דבר.
"זה שלא התכוונו לעשות ילדים לא אומר שאני לא רוצה אותם ואת יודעת את זה, את בכלל חשבת לאן תלכי בבריחה שלך?" שאלתי אותה ואיך שהיא הסתכלה עליי ענה לי על הכל.
התקדמתי אליה עד שהייתי מולה, "אני אהיה איתך בכל שלב ושלב, כל ציר שתחווי וכל פעם שתרצי לאכול משהו אבל לא תוכלי לקום כי תהיי עגלגלה בזכות הילדים שאת תביאי לנו."
לוסי הסמיקה ובלעה את הרוק שלה, "אתה באמת מדהים סטיב, אני אוהבת אותך." לא יכולתי לעמוד בפניה ונישקתי אותה, הטתי את הראש שלה הצידה והעמקתי את הנשיקה, היא קיבלה את הפה שלי בברכה.
אומרים שאין דבר כזה בן אדם מושלם אבל אני רואה בעיניי בת אדם מושלמת, לא רק רואה אלא גם טועם ממנה כרגע.
"נשיקי?" שמענו קול של ילד וניתקנו ישר את הנשיקה, ראינו את איידן מסתכל עלינו והוא חייך, לוסי כחכחה בגרון שלה והסתכלה לצד השני. "הוא ראה אותנו.." היא מלמלה בשקט.
עם אח חסר בושה כמו שלי אני בטוח שהוא ראה יותר מדי דברים. איידן רץ לכיווני והרמתי אותו ביד שלי, לוסי הסתכלה עלינו וחיוך נמרח על הפנים שלה. "תתכונן להרים ככה שני ילדים." היא אמרה בגיחוך ואני מוכן לזה.
"אני חושבת שבקצב הזה זה יהיה חמישה ילדים," שמענו את קרולינה והסתכלנו הצידה, סומק בפניה והנשימות שלה מהירות. לא צריך לנחש למה היא נראית ככה.
"אני מוכן לעוד ילד." בראד הגיע מאחוריה וקרולינה פערה את העיניים שלה, "אז תיכנס אתה להריון." היא נתנה לו מכה עם המרפק שלה והלכה לסלון, "עוד מעט זאק ומל יקומו, נצטרך לעשות להם שיחה." בראד אמר בחיוך שחצן, לוסי נראתה מבולבלת, "איזו שיחה?" היא שאלה והצטרפתי לשאלה שלה.
"שיחה על מה שקרה לקורי, על מה שיתברר שקרה להורים שלנו, על זה שאנחנו עוברים בית ועל זה ששניכם החלטתם לעזוב את קנדה ולגור איתנו." בראד הסביר והלך מכאן, נשארתי חסר מילים וכך גם לוסי.
"קנדה זה קנדיייי!" איידן צעק ומשך בשיער שלי, הורדתי אותו והוא רץ מכאן. "בוניטה, אני חושב שאת הולכת להכיר את התכונה הכי מעצבנת וקשה של אח שלי, הוא עקשן."
YOU ARE READING
המזכירה של השטן
Romanceלוסי קלרסון- הגעתי לכאן במחשבה שאהיה קשורה ליחידה מסווגת, לא שאהיה קשורה לבוס קריר ומתנשא. סטיב קנדי לא נותן לי לקרוא לו אפילו סטיב, רק בוס. יש יותר מתנשא מזה? לא הסתדרתי איתו מהרגע הראשון, הוא התערב בכל דבר בחיים שלי. הלב הקפוא שלו התחיל להינמס לאט...
